4 באוק׳ 2023
28 בספט׳ 2023
21 בספט׳ 2023
עודכן: 6 באוג׳ 2023
אחרי למעלה מחמש שנות קיום, אני כבר לא חושב שצריך להציג או לדבר יותר מדי על השתלשלות העניינים עם סרטי DC. גם עכשיו, לפחות מבחינת לוחות הזמנים, המצב שם עדיין מבולגן (בשנת 2020 הם מתכננים להוציא ארבעה סרטים שונים. מוגזם). בשנה שעברה היה אמור להגיע רגע השיא של היקום הקולנועי שלהם, עם "ליגת הצדק", סרט שספג מפלה כואבת – ביקורתית וקופתית גם יחד.
מאז, החבר'ה לקחו צעד אחורה וקצת יותר משנה של הפסקה, עשו חושבים, הפיקו לקחים ויצרו הרפתקה ענקית, סוחפת וכיפית להפליא, שכבר מבלי להיכנס לפרטים ולדקויות פעלה כהלכה בשני מישורים: 1. היא לא מנסה לחקות את סרטי המתחרה מארוול, לפחות לא מבחינת התחושה, הטון והאווירה. 2. למעט משפט קטנטן ושולי אחד, היא לא בונה לקראת או שואפת להתחבר בכוח לאף אחד מהסרטים הקודמים ביקום הקולנועי של DC.
וכאן אנחנו מגיעים לשורש העניין: "אקוומן" בבסיסו הוא סיפור מקור. הוא דומה להרבה סיפורי מקור אחרים שאם אתם מעריצי סרטי קומיקס ולא מעריצות (או מעריצים) של ג'ייסון מומואה בלבד, בטח כבר ראיתם.
מבחינת הסרטים אותם עלילתו מזכירה, ניתן לציין בקלות את "ת'ור", "הפנתר השחור", אפילו "מלחמת הכוכבים" או אם נלך רחוק יותר, כמובן גם מחזות קלאסיים של שייקספיר. אם אהבתכם לסרטים קמה ונופלת על המקוריות של סיפורם ותו לא, חשוב לומר כבר עכשיו שזה כנראה לא הסרט בשבילכם. לטעמי, יצירה קולנועית בנויה ממגוון מרכיבים שונים – לכולם השפעה כזו או אחרת על התוצאה הסופית.
בכל אופן, "אקוומן" מספר על ארתור קארי, אמו היא אטלנה נסיכת אטלנטיס (ניקול קידמן) ואביו הוא שומר מגדלור פשוט עם. כשאחיו החורג וחמום המוח אורם (פטריק ווילסון) רוצה לצאת למלחמה נגד בני האדם, אקוומן נאלץ להפסיק את שגרת חייו, שכוללת סיוע לצוללות במצוקה, להגשים את ייעודו ולהפוך לגיבור שמגיע לאטלנטיס ואפילו זה שהיא זקוקה לו עכשיו (סורי, באטמן).
אז נכון, אמנם עלילה מקורית מדי כאמור אין פה ולעיתים הסרט אף סובל מעודף חשיבות עצמית ומהחטא הקדמון של DC (קרב CGI גדול מדי ולא ברור במערכתו האחרונה), אבל חוץ מאלו בכנות קשה לי מאוד לחשוב על פגמים שמורידים מערכה של החוויה.
הבמאי ג'יימס וואן ("לזמן את הרוע", "מהיר ועצבני 7") מוכיח שוב ושוב שיש לו חזון ביצירותיו, "אני מאמין" לפיו הוא פועל. "לזמן את הרוע 2" בבימויו היה סרט די נדיר מסוגו: סרט אימה מסחרי, אך אינטליגנטי וחשוב מכל – עם לב, אהבת-אדם ואפילו שיר קלאסי של אלביס שמבוצע במהלכו בנונשלנטיות מקסימה (רגע קולנועי כל-כך יפה וכל-כך שונה מכל מה שבדרך-כלל רואים בסרטים בז'אנר).
גם ב"אקוומן" וואן מוכיח שהוא במאי מוכשר: זה מתבטא בדברים קטנים שתופסים את תשומת הלב ישר מהתחלה, כמו שיר יפהפה של הלהקה "סיגור רוס", שמשתלב נהדר (גם מבחינת משמעותו) עם המתרחש על המסך וממשיך עם אלמנטים מהותיים יותר – כמו סצנות הפעולה.
האקשן בסרט, במיוחד בקרבות אחד-על-אחד, פשוט עשוי לעילא. הקאטים מדויקים, ההתרחשויות מובנות, הקצב מצוין: בין אם זה בסצנה בה ניקול קידמן מראה שהיא בד-אסית לא קטנה, ובין אם המדובר באחת מהסצנות המושקעות בסרט, שמעבירה את הפוקוס מזירת קרב אחת לאחרת בצורה מקצועית, מלהיבה ומרהיבה. ככה עושים אקשן.
זה ממשיך עם הדבר שהכי חששתי ממנו טרם הצפייה: הוויזואליות. הסרטים של DC עד עכשיו היו מכוערים. באמת, פשוט מכוערים, אין מילה אחרת. הצילום החשוך מדי עד שלפעמים לא ברור מה קורה, האפקטים המצועצעים, השפמים שירדו כלאחר יד – זה נראה רע.
ואז מגיע וואן המלך הזה והופך את הקערה על פיה. "אקוומן" מהפנט ביופיו ובעושרו הוויזואלי. העיצוב החזותי של אטלנטיס, ובכלל העולם השלם שנברא בסרט מתחת למים, מדהימים ביופיים, יצירתיים והופכים את החוויה לשואבת אף יותר. איתם, גם המעברים בין ממלכות המעמקים ליבשה, שנעשים בצורה סולידית, חלקה ואמינה.
היסודות האלו יחד, תורמים להיותו של "אקוומן" סרט DC שהוא הכי לא סרט DC שיש. למעשה, אם לפני כן השוויתי מבחינה עלילתית את הסרט לשניים מסרטי מארוול, חשוב להגיד שבכך ההשוואה מסתכמת. כלומר, בכל הנוגע לטון, אווירה, חוויה – זהו סרט הרפתקה שבקנה המידה שלו מרגיש יותר כמו "ההוביט", "סיפורי נרניה" או אם לתת דוגמה קצת פחות מוכרת, "ענן אטלס". בממדים שלו: זהו סרט מסע – גרנדיוזי, כביר, עם מספר משימות, אתגרים וקווסטים ברורים בדרך ליעד הסופי.
לסיכום, אין לדעת אם "אקוומן" יצליח לשבור את הקללה של DC ולהצעיד אותם מעכשיו על הדרך המלך. בצד הכלכלי לפחות, הוא כבר הפך לסרט המכניס ביותר של אולפני האחים וורנר בסין, עם הכנסות של למעלה מ-230 מליון דולר. באופן כללי, הכנסותיו בעולם כבר עברו את ה-500 מליון דולר, עם הערכות שיגיע בסופו של דבר למיליארד.
והאמת, מגיע לו, פשוט מגיע לו – וחשוב מכך, מגיע לנו. כי אחרי נפילה ועוד נפילה מצד DC ולמעלה משש שנים אחרי "עלייתו של האביר האפל", הגיע הזמן שגיבורי העל של חברת הקומיקס הוותיקה יזכו שוב לכבוד הראוי להם על המסך הגדול.
"אקוומן" הוא סרט גדול וסוחף, עם אקשן מרהיב, הרבה מאוד כיף וג'ייסון מומואה כובש-לבבות אחד. לפעמים הוא גרוטסקי הרבה יותר מדי (נראה אתכם לא צוחקים כששתי דמויות, לא חשוב שמות, יוצאות מהמים לחוף כשברקע קאבר של פיטבול לשיר "אפריקה") וגם עלילה מקורית מדי אין כאן, אבל זה לא מוריד הרבה מערכו ולא מפחית מכך ש-DC סוף-סוף עשו זאת. "אקוומן" הוא פשוט סרט אדיר.
לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.
Comments