4 באוק׳ 2023
28 בספט׳ 2023
21 בספט׳ 2023
עודכן: 1 ביולי 2023
בפילמוגרפיה של הבמאי והמחזאי הבריטי מרטין מקדונה ישנם בסך הכל ארבעה סרטים באורך מלא (ואחד קצר), אבל אני לא מכיר הרבה יוצרים שכל אחד ואחד מסרטיהם הוא פצצת אטום. סרט הבכורה הלא מספיק מוכר שלו, Six Shooter מ-2004, זכה בפרס האוסקר לסרט הקצר. סרטו האחרון שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי (Three Billboards Outside Ebbing, Missouri) מ-2017, היה מועמד כבר ל-7 פרסי אוסקר, זכה בשניים ונתפס בצדק בקונצנזוס כאחד הסרטים האהובים של השנים האחרונות.
סרטו החדש, רוחות אינישירין (The Banshees of Inisherin), קיים בשבוע שעבר את הקרנת הבכורה העולמית שלו בפסטיבל ונציה, יוקרן החודש גם בפסטיבל טורונטו (TIFF) וכבר מעורר גם הוא באזז ועניין רב. הסרט עוסק בשני חברים בכפר קטן, שהחברות ביניהם עולה על שרטון - ומככבים בו בתפקידים הראשיים ברנדן גליסון וקולין פארל. על הופעתו בסרט, האחרון זכה ל-13 דקות של מחיאות כפיים מצד הקהל בפרימיירה בוונציה וכן בפרס השחקן הטוב ביותר של הפסטיבל.
לרגל הסרט החדש, זוהי הזדמנות טובה להיזכר בשילוב הקודם והמוערך של שלישיית מקדונה את גליסון ופארל, הלא הוא ברוז' (In Bruges), שבשנה הבאה אף יציין 15 שנים לצאתו.
שני הגיבורים שלנו הם מתנקשים שכירים, שבעקבות פאשלה חריגה נשלחו לפסק זמן בעיר ברוז' הממוקמת - כך מסתבר - במערב בלגיה; עיר אפורה, גנרית ומשעממת, פתח-תקווה האירופאית רק עם תעלות ציוריות. ריי (פארל) הוא הצעיר המרדן שמנסה להעביר את הזמן בפלירטוט עם בחורה מקומית, וחבירה לשחקן גמד עם חיבה לקוקאין (ג'ורדן פרנטיס בהופעה נהדרת). קן המבוגר (גליסון) מנסה בעיקר לא לעורר עוד בעיות ולהרגיע את חברו, עד שהוא מקבל משימה סודית משלו.
גילוי נאות, בטרם צפיתי מחדש בברוז' לקראת הסקירה, הוא היה זכור לי בתור הסרט הפחות-טוב יחסית של מקדונה. לעומת הייחודיות שוברת הז'אנר של שבעה פסיכופטים מ-2012 והאגרוף המופתי בבטן של שלושה שלטים, זכרתי אותו כבוסרי. אחרי הצפייה אני מודה בפה מלא בטעות - איזה סרט אדיר. כתוב לעילא ועילא, שנון מאוד, עמוס בהומור שחור אך לרגע לא מסתיר את הלב הפועם שלו.
גם אם מקדונה הבמאי עדיין לא מתגלה כאן במלוא כוחו היצירתי, מקדונה התסריטאי מספק כאן תסריט שאפשר רק לקנא בו (ואני אכן מאוד מקנא). מעבר לכמה מהלכים פשוט מבריקים (סצנת הפארק הבלתי-נשכחת למשל), הוא בונה בעדינות מעוררת-השראה את מערכת היחסים של הזוג המוזר. הפכים משלימים שלמרות התסכול אחד מהשני מדגימים חברות למופת. הכימיה בין פארל וגליסון בכלל מעלה את הברומנס הזה לדרגת שלמות.
כמו-כן, היופי בתסריט של ברוז' הוא לא רק המעבר החלק והחכם ממנעד קומי מצחיק-בקול לאווירה דרמטית שגורמת להשתנקות וההפך - זו יכולת שיש ללא-מעט יוצרים. היופי הוא שגם הקומי וגם הדרמטי מגיעים בדיוק מהיסוד הזה של רעיון החברות, אהבה אמיתית וניסיון ממשי לעשיית טוב. דווקא מצד בעלי המוסר המפוקפק, שנדמה שהטוב הוא מהם והלאה.
ספוילרים לאמצע הסרט, אז דלגו שתי פסקאות קדימה אם טרם צפיתם: קחו לדוגמה את הסצנה המבריקה לעיל, שמצולמת בשוט אחד. קן מדבר כאן בטלפון עם הארי (רייף פיינס הנפלא), הבוס ששלח אותם לברוז'. כשקן מזכיר במקרה את חוסר שביעות הרצון של ריי מהעיר בה הם שוהים, הארי מגיב בהיעלבות מפתיעה, "זאת עיר מסיפור אגדה לעזאזל, איך יכול להיות שזה לא בשבילו?". השיחה מתגלגלת, קן מצליח לסנגר על ריי, ואז פתאום הארי מצווה עליו להרוג את חברו.
שני המהלכים הנרטיביים כאן יושבים על אותו יסוד: מחד, מבחינת קומית-אירונית, אנו מגלים ששליחת הצמד לברוז' הייתה דווקא מתוך מחווה חברית אמיתית של הארי. הוא זוכר את ברוז' האפורה לטובה ורצה להנעים את זמנם של עובדיו, והוא נעלב ומתעצבן בכנות ממה שהוא תופס כחוסר תודה ובפגיעה בחברות. מנגד, כשקן מבין את המשימה שהוטלה עליו, אלמנט הפגיעה בחברות מקבל פתאום טוויסט כואב ועצוב והמתנקש הוותיק עומד למבחן.
לפיכך, גם סרטו הקרוב של מקדונה, שכאמור עוסק אף הוא בחברות, מרגש אותי מאוד. הפעם הקודמת בה כתבתי כאן משפט דומה הייתה בכתבה על סרטי ג'ורדן פיל - ואז קיבלנו את אין מצב ממנו יצאתי מאוכזב. עם זאת, אני שומר על אופטימיות: מקדונה הוכיח את עצמו כבר מזמן כיוצר מגוון ובעל נשמה שנמצאת בדיוק במקום הנכון. אם רוחות אינישירין יהיה טוב אפילו כמעט כמו ברוז', אהיה בהחלט מרוצה.
לכל העדכונים, החדשות והכתבות אתם מוזמנים להצטרף אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת הפייסבוק שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.
Comentários