4 באוק׳ 2023
28 בספט׳ 2023
21 בספט׳ 2023
בימים האלו לפני עשרים ושבע שנים, ריצ'רד לינקלייטר יצא לדרך עם טרילוגיית "לפני הזריחה" הנפלאה. מהי המורשת שהותירה אחריה ומה הסיפור מאחורי הפקתה הייחודית?
להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו!
השבוע לפני 27 שנים התקיימה הקרנת הבכורה העולמית של לפני הזריחה (Before Sunrise) - סרט עצמאי קטן, שבזמנו לא עשה הרבה רעש, אך בחלוף הזמן הצליח לחולל מהפכה ולשנות את פניו של ז'אנר דרמות הרומנטיקה. עם השנים נוספו לסרט עוד שני סרטי המשך נהדרים: לפני השקיעה (2004) ולפני חצות (2013) - וסדרת הסרטים הפכה לטרילוגיה רומנטית.
אז איך קרה שהיוצר של טריפ נעורים (Dazed And Confused), סרט עטור כוכבים שהפך לקאלט עם השנים, מחליט לעשות בדיוק ההיפך ולהוליד את אחד הסרטים הקטנים, היפים, והחכמים שנראו על המסך? אותו סרט שהכניס את הממד האנושי והאמיתי החסר לאותו סיפור אהבה שכל אחד ואחת מאתנו כל-כך כמהים לו? לפני שנדבר על הפגישה המקרית של ג'סי וסלין על הרכבת לווינה, נחזור קצת לאחור.
2013. אני יושב על הספה בבית הוריי, מתכנן לראות עוד סרט רומנטי שקיבלתי לאחרונה כהמלצה. בדיעבד, לא ידעתי שאותו אחר הצהריים יהווה השפעה כל-כך חזקה עליי, כשבעתיד לסרט יהיה ביטוי ביצירתי האישית. ההבנה שזה עתה סיימתי לצפות בסרט, ולא בשני אנשים שמנהלים שיחה אגבית במשך שעה וארבעים (שאיננה מאולתרת ולא לרגע אחד), נשגבה מבינתי. לפני הזריחה מציג את המפגש הרעיוני האולטימטיבי לאדם רומנטיקן כמוני: בחור פוגש בחורה על הרכבת, כאשר בין השניים נוצר חיבור קוסמי המוליד חוויה מרתקת - לילה שלם של שיטוט משותף בעיר אירופאית מדהימה (וינה). מסעם הלילי נמשך עד שמפציע אור זריחה ראשון ועמו השניים נפרדים כל אחד ואחת לדרכו - ואני שואל, מי לא חולם על כך בסתר ליבו?
1990. ריצ'רד לינקלייטר, במאי מתחיל מאוסטין–טקסס, מוציא את סלאקר (Slacker) - סרטו השני עמו פרץ לתודעה וזה שסימן אותו כיוצר חדש ומסקרן, עם דרך מיוחדת לספר סיפור שבמרכזו נמצאת תמת "אי הידיעה". הסרט הבא שריק לקח על כתפיו (מעכשיו נקרא לו "ריק", כפי שחבריו קוראים לו בראיונות), גדל להפוך לסרט הקאלט טריפ נעורים, שעוקב אחרי מספר קבוצות בתיכון ובחטיבת הביניים ביומם האחרון ללימודים בשנת 1976. באותו הסרט ריק גילה לעולם את בן אפלק, מילה יובוביץ (האלמנט החמישי) וכמובן את מת'יו מקונוהיי, עם הציטוט המפורסם בחייו – "אולרייט אולרייט אולרייט" (שהגיע מאילתור של שחקן מפוחד). לאחר הצלחת הסרט - בעל הפסקול המושלם לנסיעה בדרכים, אם יורשה לי להוסיף - ריק החליט שסרטו הבא יהיה קטן ואישי יותר.
הרעיון ללפני הזריחה הגיח כאשר ריק חזר לביקור אצל אחיו בפילדלפיה, כשבאחד הערבים ניגשו השניים לחנות צעצועים קרובה. ריק החל לפלרטט עם המוכרת בחנות, מה שבסופו של דבר הפך לשיחה קולחת בין השניים. הוא חיכה לסוף המשמרת והציע לאותה מוכרת הצעה שאי-אפשר לסרב לה - להמשיך לדבר.
כך השניים נדדו ברחובות ודיברו ללא הפסקה עד עלות השחר, עד שהגיעו לפרידה הידועה מראש. כשחזר הביתה, היה לריק כבר רעיון מגובש על מה הולך להיות הסרט הבא שלו: בדיוק על זה. כלומר, על "הרגש הזה", כך טען בפני המפיקים ההמומים שניסו להבין על מה הוא מדבר. ריק המשיך, נחוש בדעתו שהסרט שהוא רוצה ליצור אינו מחפש את הדרמה או בוחן את הרצון הבלתי-נמנע לספר סיפור אהבה גדול מהחיים. לדעתו, הסרט צריך לעסוק בחיפוש אחר הריגוש של פשוט להיות שם, ולחוות את ה"דבר הזה" שקורה פתאום באמצע החיים – "הדבר" שאין לו מילים.
לאחר תהליך ליהוק שנמשך כשנה, ריק מצא את ג'סי וסלין. סלין היא ז'ולי דלפי, שחקנית צרפתייה מוערכת ודוברת אנגלית, שעבדה כבר עם כל הבמאים הגדולים באותה התקופה, בהם: ז'אן לוק גודאר וקשישטוף קישלובסקי. דלפי הייתה מועמדת לפרס סזאר היוקרתי (המקביל הצרפתי לפרס האוסקר), והפכה לכוכבת בינלאומית בסרט אירופה אירופה (1990), בו שיחקה נערה גרמנייה התומכת בנאצים ובו-זמנית מתאהבת בנער יהודי מבלי לדעת זאת. ג'סי הוא אית'ן הוק, שחקן קולנוע צעיר ומנוסה שעבד אז בתיאטרון ובקולנוע, ובאמתחתו הסרט זוכה האוסקר – "ללכת שבי אחריו" (1989). השמועה מספרת שהוק נדהם שהוא בכלל התבקש לעשות אודישן. לא מפתיע.
נקודת המוצא של ריק הייתה למצוא שני שחקנים שיהיו יותר מכל: מקסימים, חכמים, אמינים ובקיצור שהקהל יוכל להתאהב בהם. ריק רצה שתי דמויות שוות בנפשן שייתנו את נקודת מבטן הייחודית על העולם, לכן ג'סי וסלין נוצרו כדמויות עם בעיות אמיתיות. רק כך לטענת השלושה (ריק, דלפי והוק), הזוגיות הזו הצליחה. גם הליך העבודה היה שונה והתבדל מכל סרט אחר: ריק היה מבקש מהשניים לאלתר המון בחזרות ארוכות בהן לא נראה הסוף, הכל בשביל לשפר ולתחזק כימיה שתחרוך את המסך. השלושה פירקו בכל רגע את התסריט המקורי (שכתבו במקור ריק וקים קאיזן). הם כתבו את שורות הדיאלוג מחדש, התווכחו, שללו, הסכימו ובעיקר הולידו תסריט חדש מאפס. לרוע מזלם, הוק ודלפי לא קיבלו קרדיט ככותבים, אך בסרט השני והשלישי שמם כבר היה כתוב תחת כתיבת התסריט.
1994. ההפקה יצאה לדרך בתקציב של 2.5 מיליון דולר בלבד, סכום בלתי-נתפס ליצירת מופת שכזו. ימי הצילום היו ארוכים: האור בווינה לא יורד עד עשר וחצי, והשמש עולה כבר בארבע וחצי, כך שהכל היה חייב להיות מדויק. כך לדוגמא, סצנת גלגל הענק בה השניים מתנשקים אל מול השקיעה, צולמה לפנות בוקר, כשדלפי מבקשת להזדרז מפאת פחד הגבהים שלה. הסוף הידוע של ג'סי וסלין בסרט היה לקבוע להיפגש שוב, אך לא כך היה על הנייר - במקור, הזוג היה אמור להיפרד. ביום הצילומים האחרון, הסצנה שוכתבה לאותו סיום רומנטי ובה ההבטחה של השניים להיפגש באותו הרציף, באותה העיר, רק בעוד חצי שנה.
השאלה שנשאלת לאורך כל הסרט היא האם ג'סי וסלין יפגשו שוב. המחשבה הזו בכלל לא עלתה אצל היוצרים. כמה שנים לאחר מכן, הוק ודלפי צילמו סצנה קצרה לסרט חדש של ריק בתור שתי הדמויות המוכרות. הכימיה והמפגש המחודש הולידו החלטה חדשה – חייבים לעשות סרט נוסף. כך קיבלנו את לפני השקיעה (2004), סרט המשך המעלה שאלות לגבי הקשר בין השניים ובנוגע להשלכות של אותו לילה קסום.
ובכן, לא אהרוס למי שעדיין לא צפו, פנו לכם שעה ועשרים (תכל'ס קצר), וצפו בג'סי וסלין מפטפטים על מצב חייהם והפעם בפריז. אם יישאר לכם כוח, שבו לצפות גם בלפני חצות (2013), הסרט השלישי. זהו סרט כבד יותר מהשניים הקודמים, בו ג'סי וסלין מזנקים היישר לתוך גיל הארבעים ו... טוב, רק אגיד שהסרט האחרון מכיל בתוכו "מיני סרט" שהוא לא פחות ממופת של משחק, כתיבה ובימוי.
2022. לפי השנה הנוכחית והקצב המוכתב של תשע שנים לצאת כל חלק בסדרה, היינו אמורים לקבל כעת את הסרט הרביעי, גרסת המגפה העולמית. באופן אישי, אני שמח שלא קיבלנו - הייתי עוזב את הזוג למנוחתו, מאחל לו שיחיה בשלווה את חייו הבורגניים, וישאיר אותנו עם הטעם הטוב של טרילוגיית הסרטים הרומנטית בתבל.
לפני הזריחה עשה מה שאף סרט רומנטי לא העז לעשות לפניו - לקחת את הפשטות ואת היופי שבשיחה (ראו ארוחת הערב שלי עם אנדרה, 1981) ולטעון אותה ברגש, צחוק, פיוטיות ובעיקר המון אמת כואבת על החיים. נכון, זה לא סרט לכולם: הרבה שללו אותו רק בגלל היעדר העלילה, חוסר המתח, דמויות שמולידות התנשאות קלה, אך זהו בעיני יופיה של יצירה – יש שיאהבו, ויש שישנאו.
כיום תמצאו בסרטים ובסדרות רומנטיות את אותם טייקים-רצופים של שיחה אגבית ארוכה, דמויות עגולות ורעיון רומנטי גדול מהחיים. לפני הזריחה עשה זאת ראשון עם המון מחשבה, סנטימנטליות ואכפתיות לצמד גיבוריו. הסרט מבקש מאיתנו דבר אחד – תאמינו באהבה, לא משנה אם היא התאכזרה אליכם, פגעה בכם, ליטפה או חיבקה אתכם חזק כשהייתם צריכים. כי אהבה היא הרבה מעבר לתשוקה - אהבה היא לגלות פרטנר איתו השיחה לעולם לא נגמרת.
אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.
סרט נפלא, כתיבה משובחת