4 באוק׳ 2023
28 בספט׳ 2023
21 בספט׳ 2023
בשבוע הבא, "סמוך על סול" תחזור עם החלק הראשון בעונתה האחרונה. רגע לפני שזה קורה, זהו בדיוק הזמן להיזכר באירועי הפרקים הקודמים.
להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו!
דקה לפני שנצלול חזרה לנבכי העונה החמישית של סמוך על סול, שני דברים: הראשון, אם טרם נתתם צ'אנס לסדרה, בשלב הנוכחי אין לי דבר אחר להגיד לכם – ההפסד הענק הוא אך ורק שלכם. נכון, לצמד העונות הראשונות לוקח מעט זמן כדי להיבנות, אבל משם ואילך זו טלוויזיה במיטבה, שנוסקת לגבהים מרגשים ולא עוצרת לרגע. עכשיו כשהעונה האחרונה בפתח, שנסו מותניים ושבו לבינג'.
הדבר שני, שימו לב – מעכשיו ספוילרים לכל פרקי העונה החמישית וגם ל"שובר שורות"
עבור סדרה שמשקיעה כל-כך הרבה תשומת לב בדמויות, נדמה לי שהדבר הכי הגיוני הפעם יהיה לכתוב מזווית כזו, מהפרספקטיבה של הנפשות הפועלות. לפיכך, התלבטתי אם לפתוח עמה או להשאיר אותה כאחרונה חביבה, אבל כך או אחרת, אין ספק שהכבוד הגדול ביותר בעונה הזו מגיע לקים וקסלר.
קים היא חד וחלק מהדמויות הנשיות האדירות, הנפלאות והטובות ביותר שראיתי בטלוויזיה בשנים האחרונות. ללא ספק מהנשים החזקות ומעוררות ההשראה שנראו על המסך הקטן בעשור האחרון – שאגב, אמנם זה נושא לדיון אחר, אבל לטעמי מציג בפן זה עומק ומורכבות רבים יותר מבקולנוע. אני יכול בקלות ובגאווה להציב אותה לצד נורה דרסט (קארי קון) מהנותרים וסרסיי לאניסטר (לנה הידי) ממשחקי הכס ויודעים מה, יכול להיות שהיא אף מתעלה עליהן בזכות התהליך ההדרגתי והפתלתל שהיא עוברת כבר במשך חמש עונות.
הסצנה בפרק 9 בה היא יוצאת להגנתו של ג'ימי נגד לאלו, היה בו-זמנית רגע מותח בטירוף שהלב שלי פעם בו על 200 קמ"ש וגם רגע בו אמרתי לעצמי: "אלוהים אדירים, איזו אישה". כי אתם מבינים, זאת קים, היא בד-אסית חסרת-פשרות, יודעת לעמוד על שלה, מלאת תעוזה וחכמה, עצמאית וקרייריסטית, אישה שבזכות תכונותיה הדומיננטיות והעוצמות שלה יש לא-מעט גברים שעשויים לחוש מאוימים ממנה. אבל מה, היא בוחרת לצאת עם ג'ימי שלנו. או כמו שלאלו אומר לו באותו פרק ואל תתפסו אותי על הציטוט המדויק: "יפה שבחורה כזאת יוצאת עם רכיכה כמוך".
על פניו ולאורך העונות הקודמות נדמה כי קים היא בכמה רמות מעל ג'ימי – טיפוס חלקלק, מגושם, נכלולי, שמעגל פינות ומחפש תמיד את הדרך הקלה. בקיצור, ברנש שלא נמצא באותו הרף שלה. אבל קים נשארת איתו למרות הכל, נמשכת אליו למרות הכל ובפירוש: פשוט אוהבת אותו. בפרק הסיום היא אף מתעלה עליו ועל כל מזימותיו עם רצונה להחריב את הווארד – ויותר מכל מה שהלך בפרק הזה, בעונה הזו או עד עכשיו בסדרה, נדמה לי שזה הדבר המפחיד ביותר: איך נשמה טובה כמו קים, מי שבעונה הקודמת ראיתי כמצפן המוסרי של הסדרה, מתגלה לפתע כנחשה הערמומית מכולם.
או שאולי זה בכלל לא כך, אולי הסימנים תמיד היו שם, אולי הצד הזה תמיד היה בה ורק חיכה לפרוץ החוצה. אולי כשאוכלים מספיק חרא וכשעוברים מספיק תלאות, פתאום משהו נשבר בפנים. אנחנו יודעים שזה קרה לג'ימי, שבין היתר אחרי צלקות שהשאיר בו אחיו ושחלומו לעסוק בעריכת דין כמעט נשדד, משהו בו נשבר. אבל מה אם נניח, במקום למות בעונה הבאה כמו שרבים מאיתנו חושבים, קים פשוט תיכנס לכלא על מעשה אחד קיצוני מדי. מה אם איש שואבי האבק יישלח אותה לבליז בזהות חדשה, מה אם קים תביא את סופה – שאיננו בהכרח מוות – על עצמה?
יותר ויותר נדמה לי, ובמיוחד אחרי הפרק הזה, שקים לא תמות. למרות הכאב והעוצמות בהן זה עלול לגעת בנו, זה קל מדי. אם הייתי צריך להמר, גם בשל העובדה שג'ימי לא מזכיר אותה ולו פעם אחת לאורך שובר שורות ושהוא שומר שם על חזות מאוד עליזה מחויכת, הייתי אומר שצפוי לקים גורל אפל – בכלא, בבליז, איפשהו – אבל לא מוות. זה יהיה טרגי וקשה מנשוא, כך שיהיה לי קשה להבין דבר כזה לא חירב את שמחת חייו של ג'ימי לאורך סדרת האם.
ואם כבר מדברים על סדרת האם, למה לאלו לא נמצא בה? כי הוא, לעומת זאת, בוודאות מת. אז הפעם הוא ניצל, הפעם גאס לא הצליח ללכוד אותו ברשת, אבל בעונה הבאה והאחרונה – ולדעתי זה יקרה כבר בפרקיה הראשונים – בן משפחת סלמנקה המבדח יימצא את מותו. זה יהיה מאוד חבל, כי הוא פשוט דמות נהדרת, אבל זה יקרה.
אחד הדברים שהכי מדהימים אותי בווינס גיליגן ובשותפו לכתיבת הסדרה פיטר גולד, הוא עד כמה הם מצוינים גם בכתיבת נבלים. זאת אומרת, היו לנו את טוקו, את התאומים, את גאס, את הנאצי וטוד והאכזריים, במובן מסוים אפילו את צ'אק – כל אחד מהם מציג סוג אחר של רוע. ואז מגיע לו לאלו, אנטגוניסט שאני חייב להודות שלקח לי זמן להתרגל אליו ובעונה הזו פתאום כבש אותי. הרבה מכך הודות לשחקן שמגלם אותו, טוני דלטון, שלעזאזל, רק בשביל לראות את החיוך הדבילי שלו בפרק האחרון הייתי מוכן לצפות לפני בכל סברי מרנן ברצף.
עד עכשיו, דלטון לא היה שחקן ממש מוכר ובהוליווד הוא זכור בעיקר בשל תפקידי משנה מעליבים בסרט קולומביאנה ובסדרה סנס8 (Sense8). כמה משמח שגיליגן ושות' נתנו פה לדלטון את התפקיד הראוי לו (לאחרונה הוא הצטרף גם ליקום הקולנועי של מארוול בסדרה הוקאיי), בו הוא מתפרע עד הסוף ונותן לנו להתאהב בו עם דמות של פושע כריזמטי, מצחיק ושובה-לב. נבל שבשנייה אחת יכול להיות הכי מפחיד בעולם ושנייה אחר-כך יושב לך רגל על רגל בתא מעצר וזורק משפטים של ג'וקר לאוויר: "אתה לא תבין את זה".
אז אולי ללאלו אין את הגאונות של גאס, חמימות המוח של טוקו, האכזריות של התאומים, הנאצי, טוד וחבורתם או הספק קנאה, ספק טבע מניאק של צ'אק, אבל נדמה לי שאת כל אלו הוא עוקף במידת האנושיות שבו – וכידוע, צד אנושי בנבל זה אחד האלמנטים החשובים. כי זה בנאדם שבכיף הייתי מזמין אותו לעל האש, עם צחוקים, טקילות, דון אלדיו וכאלו, אבל גם בכיף שנייה אחרי זה הייתי מוצא את עצמי זרוק באיזה מדבר, אולי בתוך באר כי אמרתי שהקבב לא יצא הכי איי-איי-איי. אוקיי, קצת נסחפתי. בקיצור, לאלו, דמות מעולה-מעולה וגם אלופה בקפיצה מגבוה.
ולבסוף, יש לנו איזה אחד שיכול להיות ששמעתם עליו, ג'ימי מקגיל. בעונה הזו ג'ימי סוף-סוף הפך לסול גודמן, הוא לא בוחל בשום אמצעי, מטרתו מקדשת את האמצעים יותר מאי-פעם ורמות השפל אליהן הוא מגיע לא מפסיקות להפתיע. אם פעם ג'ימי היה קופץ על הצעתו של הווארד לעבוד אצלו ב-HHM, היום ג'ימי קופץ על הווארד עצמו. מבחינתו הצעה כזו היא עלבון וזלזול בכישורים שלו, שגם כך לאורך שנים הוא לא קיבל עליהם הערכה ורק זכה לבוז.
העניין הוא שפעם ג'ימי רק היה מעגל פינות – חלקן גדולות יותר כמו בסוף העונה השנייה, כשצ'אק מקליט את ווידויו הנוראי, וחלקן מינוריות. אבל עכשיו, המפלצת יצאה החוצה וג'ימי הולך ויורד נמוך עד כדי כך שהוא מסתבך עם הקרטל. זה כבר לא אותו הבחור הצנום שכייס ועבד על אנשים יחד עם ידידו עב הכרס מרקו (אי-שם בעונה הראשונה), זה עכשיו אדם נלוז שכמו שהוא צרח על הווארד: "אין לך בכלל מושג למה אני מסוגל".
אז בין זריקת כדורי באולינג על מכוניתו והזמנת נערות ליווי שיביכו אותו לבין השפלה טוטאלית של קווין וכטל, מנהל מסה-ורדה שיושב לשולחן רק על הצד, ג'ימי גם חוטף יריות על מכוניתו וכמעט מאבד את חייו. הוא הגיע לתהום כל-כך עמוקה והכל בשם מה? אישית, האמת היא, אני כבר לא ממש יודע. אני לא מרגיש שאני מבין את דמותו ומעמקי נשמתו של ג'ימי עד הסוף וזו אחת מהגדולות יוצאות הדופן של הסדרה הזו.
כי אתם מבינים, הכלל הראשון בכתיבת תסריט הוא שלדמות חייב להיות רצון. אבל מה לעזאזל הרצון של ג'ימי? צורך אגואיסטי, היברדי, שורשי, להיות מורם מעם ומעל כולם, להוכיח שהוא יכול וטוב יותר מכל אחד פי כמה? לא נראה לי, הוא שוב ושוב שוקע לצדדים האפלים והרעים בנפשו, אבל הוא לא באמת חשב שזה יגיע עד לרמה כזו. אנחנו גם יודעים שהוא מאוד אוהב את קים ושהוא סוג של רובין הוד עממי, שמנסה לעזור לאזרח הקטן מפני התאגידים הקפיטליסטיים והמונופולים תאבי הבצע.
ואז מגיע כלל קריטי נוסף בכתיבת תסריט, והוא שלדמות יכולים להיות כמה רצונות שונים במקביל ושיכולה (ואפילו רצוי) שתתקיים סתירה בין הרצונות הללו. אבל העניין הוא שהסתירות אצלי ג'ימי כל-כך עמוקות ומשמעותיות שלפעמים כבר מייאש וכואב לי לצפות בדמות כזו, באנטי-גיבור כזה, באדם שיש לו בסך הכל הרבה מאוד, אבל אולי בעצם גם אין לו כלום. באדם שאחיו לא הפסיק להיכנס בו, להתנצח עמו, להילחם בו ולמרות חטאיו מולו – אולי זיהה בג'ימי את מה שבסופו של דבר יביא עליו את חורבנו. את משיכתו חסרת הרסן ליצר הרע שבו.
ולמרות כל אלו, אין לי אפשרות לומר על ג'ימי שהוא אדם רע, כשם שאין לי אפשרות לומר זאת על הרבה דמויות אחרות בסדרה הזו. וזו למעשה ההברקה החשובה ביותר של גיליגן וגולד – יכולתם המוערכת לא ליפול לדיכוטומיות, לחלוקות גסות, לרוע מוחלט או טוב מוחלט, שבמציאות היומיות שלנו כלל לא קיימים. אין רק אנשים טובים ואנשים רעים, יש שלל גוונים באמצע, שלל השפעות שמציירות תמונות מורכבות של בני אדם שונים ומשונים שמאכלסים את הכדור הכחול-ירוק המוזר עליו אנו חיים.
סמוך על סול ממשיכה בעונתה החמישית לתאר דמויות עשירות ומורכבות, שנעות ללא-הרף על הקו הדק בין שפיות לשגעון. על אותו התפר בין טוב לרע ועל אותם קווי גבול בין אתיקה, מוסר תקין ומה שנכון וראוי לעשות לבין מה שהלב הפרוע, השובב וההרפתקן צמא לעשות. זו סדרה שמצליחה לרגש ולגעת, גם אם בליטופים רכים ובנגיעות עדינות למדי, כי כותביה מבינים את נפש האדם ואת התהליכים הרגשיים והרציונליים שעוברים עלינו. כמו היצירות הגדולות בז'אנר הפשע על גווניו ולדורותיו, היא עושה זאת באמצעות משל מרתק על פורעי חוק קטנים כגדולים, שמסתבכים לעיתים בצרות שגדולות עליהם פי כמה.
בשלב הזה הייתי כנראה אמור להגיד משהו על שובר שורות ועל כך שסמוך על סול מהווה כבר יורשת ראויה לה מעל ומעבר, אבל זה מיותר. עם כזו בנייה של הדמויות, כאלו קווי עלילה וכמובן צד טכני נדיר באיכותו, כבר עברנו מזמן את שלב הפריקוול/ספין-אוף – סמוך על סול עומדת בפני עצמה כאחת הפנינות הטלוויזיוניות המשובחות של השנים האחרונות. רגע לפני שמגיעים לישורת הסופית והאחרונה באמת, נדמה לי שאין מחמאה גדולה מזו.
כמה נקודות לסיום:
1. רגע העונה: התלבטות קשה בין "ג'ימי עושה בית-ספר למסה-ורדה" (פרק 6), "ג'ימי יוצא על הווארד" (סוף פרק 7), "מייק מציל את ג'ימי מהקרטל" (פרק , "לאלו בא לבקר את ג'ימי וקים" (פרק 9) ו"לאלו מבין שמישהו בגד בו והולך עצבני לכיוון המצלמה" (פרק 10).
2. הרגע המצחיק של העונה: שאלוהים יעזור כמה צחקתי כשראיתי את הפרצוף המסכן של הקטור עם כובע מסיבה (פרק 9).
3. הרגע העצוב של העונה: ואז רחמיי נכמרו עליו כשלאלו הסתכל בעצב על דודו, מי שהיה פעם גדול הפושעים, יושב שם בעל-כורחו וחוגג יום הולדת לאיזו גברת.
4. המניאק של העונה: גאס, אלא מה. תעזוב כבר את נאצ'ו האומלל הזה במנוחה, תן לו לצאת לחיים שלו. אם ג'סי הצליח גם הוא יכול. בבקשה שלא יקרה לו כלום בעונה הבאה, פליז.
5. דבר אחד שיותר מפחיד מהכל העונה: להיות עובד של גאס. המבט שהוא דפק למסכן שלא ניקה את הצ'יפסר כמו שצריך (פרק 4), שלא נדע. מצמרר.
6. דיאלוג העונה: זה ארוך מכדי לצטט, אבל כל השיחה במכונית של מייק, בה הוא וג'ימי מדברים על בחירות ועל מה זה "להיות במשחק" (פרק 9).
7. הופעות האורח של העונה: נחמד לראות שוב את האנק וגומז, אבל נחמד לא פחות לראות את דומינגו נכנס לכלא – בדרכו להפוך לקרייזי-8. כזכור, העתיד צופן לו היתקלות קטלנית עם מי שביום מן הימים יהיה ידוע כהייזנברג.
8. מוטיב העונה: מייק דורך על השמיכה הכסופה בסוף הפרק ה-8 ומותיר אותה מיותמת ואבודה במדבר. בכך סופית מורשתו של צ'אק נותרת מאחור, ואחרי כל אירועי אותו הפרק אין ספק שזוהי נקודת האל-חזור עבור ג'ימי.
9. דמות העונה: האחת והיחידה, קים וקסלר. שימו-לב לחילופי התפקידים, תנועות הידיים האחרונות שלה אל ג'ימי בסיום העונה הזו, שמתכתבות בדיוק עם אלו שהוא עשה לה בסוף העונה הקודמת.
10. נתראה בשבוע הבא עם סקירה נפרדת לכל פרק ופרק בעונה האחרונה?
העונה השישית של "סמוך על סול" תעלה לשידור ב-18 באפריל. היא תפוצל לשני חלקים - של 7 ו-6 פרקים כל אחד. החלק השני יתחיל ב-11 ביולי.
לכל העדכונים, החדשות והכתבות אתם מוזמנים להצטרף אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת הפייסבוק שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.
כתיבה נדירה. מקווה שתגיעו לעוד אנשים, אחלה אתר
אהבתי!