"האלווין" - ביקורת סרט

כבר מהסצנה הראשונה שלו, ברור מה מותחן האימה החדש "האלווין" יבחן. כלומר, מעבר לשיסופים, לרציחות, לדם ולקטעים הזוועתיים. זה סרט שעוסק בזמן, במעגליות – בהשפעת העבר על ההווה ובחשיבות של צמיחה מהאירועים שחוו אבותינו.

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!

מפתיע לראות מסר כזה בסרט אימה מיינסטרימי, שהכניס כבר בסופ"ש הפתיחה הראשון שלו בארה"ב 76 מליון דולר (הפתיחה הכי גדולה לסרט באוקטובר מיד אחרי "ונום" ששבר את השיא ממש החודש), אבל הוא כאן והוא בולט והוא בהחלט משדרג את חווית הצפייה.

למי שלא מכירים, סדרת סרטי "האלווין" (הידועה בארץ כ"ליל המסכות") החלה לפני 40 שנה עם סרט באותו השם, שהסרט המדובר מהווה המשך שלו. היא כוללת עוד תשעה סרטים שזכו בעיקר לתגובות רעות, אבל כל זה לא באמת משנה – כי אפשר בקלות לראות את הנוכחי בלי לצפות באף אחד מקודמיו, אפילו לא במקורי. הוא פשוט עומד נהדר בפני עצמו.

הסיפור פשוט: אחרי ארבעים שנה בכלא, מייקל מאיירס, הרוצח הסדרתי הידוע לשמצה, עומד להיות מועבר לבית כלא אחר. איזה קטע, בזמן ההעברה הוא בורח. לורי סטרוד, הקורבן הכי גדול שלו וזו שנותרה הכי מצולקת ממנו, שומעת על זה – והיא תעשה הכל כדי לחסל אותו סופית.

כאן העניינים מתחילים להסתבך – בסרט הזה יש יותר מדי דמויות ורובן פשוט לא חשובות. במקום לבנות ולהתמקד ביריבות שלו מול לורי הסבתא הידידותית החביבה (כמו ששיווק הסרט כל-כך מתאמץ להבטיח), זמן רב מדי מהסרט מועבר בשיטוטיו של מאיירס וברציחתו כל-מיני דמויות משנה.

הוא חזר. שוב. מתוך "האלווין" | צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט

אל תבינו לא נכון, רוב הסצנות האלו טובות. הן מצולמות היטב, אפקטיביות, מותחות – העבודה הטכנית מעולה. לשם שינוי, אפילו כמה מקטעי הג'אמפ סקארס מגניבים. אבל כשרגע השיא מגיע – סבתא מול מאיירס – החשיבות שלו לא מספיק מורגשת כי הבנייה לקראתו לוקה בחסר ונורא לא-מפוקסת.

התוצאה היא סרט שהוא פשוט יעיל וכיף – וגם, כפי שצוין בהתחלה, כולל מסר יפה ומרענן. זה העניין עם הבמאי שלו, דיוויד גורדון גרין, הוא פשוט במאי ממש בסדר. למעט עבודותיו הקודמות והלא מספיק מוכרות (סרט הביכורים שלו "ג'ורג' וושינגטון"), הוא במאי שסרטיו ההוליוודים הם ממש סבבה כאלה במקרה הטוב.

מלבד "פיינאפל אקספרס", שבחוגים מסוימים יש שמחשיבים אותו כקאלט, סרטיו ההוליוודים לא כוללים טאץ' אישי או ייחודיות. הוא במאי טכני שיודע להעביר רעיונות ואווירה כמו שצריך, וזהו.

בהתאם לכך, "האלווין" הוא פשוט אחלה סרט. הוא מותח לפעמים, משעשע לפרקים, יש בו קריצה קטנה וממש יפה ל"בחזרה לעתיד" שמתחברת היטב למסר המדובר, אבל בכך זה מסתכם. ו-וואלה, להיות רק ממש בסדר זה גם בסדר לפעמים. בא לכם מותחן-אימה נוטף-דם שמעביר את הזמן בנעימים? לכו ל"האלווין".

דירוג סופי: 70 בקולנוע.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.