Marvel's Avengers - ביקורת גיימינג

המשחק החדש של "הנוקמים" נדמה כאחד הפרויקטים השאפתניים בעולם הגיימינג בשנים האחרונות. במבחן התוצאה, הוא אמנם רחוק מלהיות מהפכני, אבל עבור גיימרים חובבי קומיקס, החוויה עשויה לספק שעות של כיף טהור. Marvel's Avengers, ביקורת.

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!

בשנים האחרונות, חברת Rocksteady Studios בנתה לעצמה את מותג משחקי "באטמן ארקהאם" (Batman Arkham) המצוינים ברובם, אליהם ובמיוחד לשני בהם (Arkham City), יהיה מאוד קשה למשחקי גיבורי העל להשתוות. גם ספיידרמן ל-PS4 של Insomniac Games היה עילוי שהפיח רוח חדשה במשחקי הווידאו של איש העכביש. לעומת המפתחות הללו, Crystal Dynamics עבדה באותן שנים באהבה רבה על החידושים למשחקי טומב ריידר וניכר כי כעת, עם משחק הנוקמים הטרי שלה, היא נמצאת בטריטוריה חדשה.

מסענו מתחיל באירוע שמכונה A-Day, יום שמוקדש כולו לחמשת חברי הנוקמים הנוכחיים במשחק – קפטן אמריקה, איירון מן, הענק הירוק, ת'ור והאלמנה השחורה – ובו הם חוגגים הקמת מפקדה חדשה בסן-פרנסיסקו. קמאלה קאן היא ילדה צעירה, חובבת קומיקס מושבעת, שמגיעה עם המוני מעריצים נלהבים נוספים לפרגן ולצהול עם גיבורי העל האהובים עליה. לרוע המזל, עד מהרה הדברים משתבשים ופיצוץ שמחרב את השמחה גורם להיווצרותם של "הבלתי-אנושיים" (Inhumans) – בני אדם בעלי כוחות-על בסגנון אקס-מן – ולפירוק הנוקמים, שכמובן לוקחים על עצמם את האשמה.

חמש שנים לאחר מכן, גיבורי-על נחשבים כפורעי חוק ובפני קמאלה עומדת משימה: לאחד את חברי הנוקמים ולהדיח את הנבל מודוק (M.O.D.O.K) מעמדת הכוח שצבר בחלוף הזמן. כאן אנחנו נכנסים לתמונה, כשלאורך רוב המשימה הראשונה במשחק אנו אמנם מתנסים ומשחקים עם כל אחד מחברי הנוקמים, אך לאחר מכן המושכות עוברות לידיה של קמאלה. באופן מפתיע, היא מתגלה אט-אט כדמות מתוקה, נבונה ומעוררת-הזדהות, שמצליחה לא רק לרגש מבחינה סיפורית, אלא גם בכל הנוגע לגיימפליי.

מערכת הלחימה של Marvel's Avengers מאופיינת בקרבות מהירים, ששמים דגש רחב על קומובאים, זריזות ורצף (מבלי לספור את כמות המכות הרציפות משום מה). עם כל אחד מששת הגיבורים הזמינים למשחק כרגע, תוכלו להשתמש במכות לטווח הקצר והארוך, כשעם איירון מן ות'ור ניתן כמובן גם לרחף בשמיים ולטוס ממקום למקום – ולעזאזל, כמה שזו הרגשה מהנה. קמאלה עצמה מאופיינת בכוחות המזכירים את אלו של נערת הגומי (אלסטיק גירל) מסרטי "משפחת סופר על", עם גמישות שמאפשרת לה לחמוק באלגנטיות מיריביה ויכולת אולטימטיבית שהופכת אותה לאדירת-ממדים.

מתוך Marvel's Avengers | צילום: באדיבות עדלי יונייטד

ככל שתתקדמו במשחק, תוכלו לשחק עם יותר דמויות ולבחור כיצד הקבוצה שלכם תראה (אישית, ההרכב המועדף עליי הוא ת'ור, איירון מן, האלמנה וקפטן). לאורך הדרך ועם עלייתכם ברמות הגיבורים, יעמוד לרשותכם עץ סקילים בו תוכלו לשפר יכולות שונות, החל מהקומבואים המגוונים ועד היכולות האולטימטיביות (לכל גיבור יש 3 כאלו, כשאחת עוצמתית מכולן). כמו-כן, בדומה למשחקי תפקידים למיניהם, צריך לשדרג גם את חלקי השיריון. אבל הצד הזה, כמה חבל, לא ממש מושקע, ובכל פעם שתקבלו ציוד טוב יותר המקסימום יהיה שתשפרו אותו קצת ופשוט תשתמשו בו כי הוא הכי טוב. בלי באמת לחשוב מה עדיף לכם, מתי ומדוע.

מבחינה זו, ניכר חוסר הניסיון של המפתחת Crystal Dynamics בצדדים היותר מורכבים של המשחק. בכל הנוגע לסיפור, לגיימפליי ולגרפיקה אין לי אלא לפרגן לחבר'ה האלו עד מאוד: העלילה מצליחה להיות מקורית ולעמוד בפני עצמה, עם קריצות ורפרנסים רבים לסרטים, אך גם עם חן ייחודי וקסם ששומר על מקוריות נרטיבית גם אחרי עשור רצוף בסרטי מארוול. המשחקיות כיפית בטירוף, החל מלרסק כל מה שזז עם האלק, להתלהב מהברקים בכל מכת קורנס של ת'ור וכלה בכל אחד מתרגילי הנינג'ה של האלמנה. מבחינה וויזואלית, אותו הדבר, למרות נפילות בקצב הפריימים פה ושם (שיחקתי ב-PC), מדובר בתאווה לעיניים.

אבל מורכבת ותחכום פשוט לא תמצאו כאן והאמת היא שזה קצת חבל. אולי זה כתוצאה מהרצון למשוך גם קהל צעיר ולהתאים את המשחק אליו, אולם עבור מי ששיחקו משחק תפקידים אחד או שניים בחייהם – Skyrim, Mass Effect, Fallout למשל – מנגנון שיפורי הציוד וההתפתחות כאן מחוויר לעומת אלו שבהם. לא זו בלבד, גם המשימות הצדדיות חוזרות על עצמן מהר מאוד ולמרות היותן נחמדות לשימוש כבמה לאקשן ולאפיות של הגיימפליי – יותר השקעה בהן הייתה תורמת המון.

עם זאת, המשחק מנסה לפצות על כך באמצעות אתגרים יומיומיים, אותם הוא מאפשר לכם לקבל על עצמכם אם רק תרצו. רובם מסתכמים ב"אסוף כמה כאלה" או "חסלי כמה כאלו", אז זה לא באמת עוזר הרבה, אבל אם תעמדו בהם בהצלחה תוכלו לפתוח סקינים נוספים לדמויות או לקבל ציוד חזק יותר. נוסף על כך, אחד הדברים היותר מוצלחים, במיוחד למי מכם ששואפים לשחק עם חברים במולטיפלייר, הוא אתגרים בהם תוקפים אתכם 10 גלים של אויבים, כשרמת הקושי עולה ועליכם לשרוד כמובן עד הסוף (באתגר האחרון אליו הגעתי, מתתי בגל העשירי וכמעט בכיתי).

מתוך Marvel's Avengers | צילום: באדיבות עדלי יונייטד

לקראת סיום, כפי שבטח הבנתם Marvel's Avengers נמצא על הגבול בין חלומם הרטוב של כל הגיימרים מעריצי מארוול לבין סיוטם של אלו שדורשים מהמשחקים שלהם את הטוב ביותר. לטעמי האישי, לא כל משחק חייב להיות פאר היצירה ויש מקום גם למשחקים שהם פשוט בעיקר כיפיים (מאוד) וזהו. כאלו שעשויים היטב ברמה העלילית-משחקית, עם גרפיקה יפהפייה, מספר רגעים עוצרי-נשימה, קריצות לסרטים שחלקם היוו כמה מהאירועים הקולנועיים של העשור החולף וגיבורי-על שתמיד כיף לחזור אליהם.

אחרי 33 שעות משחק וכשהדמיון לסרטים "עידן אולטרון", "סוף המשחק" ואפילו קצת "מלחמת האזרחים" תפס אותי שוב ושוב לאורך הדרך, כולי תקווה ש-Marvel's Avengers הוא רק ההתחלה. הפוטנציאל שבו עצום – ועם הנכונות של המפתחת להמשיך ולהשקיע בו גם בשנים הקרובות, הוא לחלוטין עשוי עוד רק להשתפר עם הזמן. נכון לעכשיו, אסיים במילים עמן פתחתי את הביקורת הזו, המשחק הזה הוא פשוט כיף טהור.

דירוג סופי: 75 בגיימינג.

נ.ב. אני חייב לציין שכל נושא המיקרו-טרנסאקשנס (רכישות בתוך המשחק), DLCs והרחבות עתידיות בתשלום – עליהן יש זעם מופרז באינטרנט – לחלוטין חסרות-חשיבות וזניחות עבורי. אני חושב שכשבוחנים משחק צריך להסתכל עליו בפני עצמו ולא ביחס לבחירות כלכליות אופציונליות כאלו ואחרות שאין להן השפעה ישירה עליו. זה אולי לא "קול" ו"סחטני" מצד המפתחות לדבוק בגישה כזו, אבל אף אחד לא מכריח אותנו להשתמש באלמנטים הללו כדי להתקדם במשחק. לא כל שכן, כדי ליהנות ממנו. חשוב לדעת לעשות את ההפרדה.

המשחק קיים בגרסאות למחשב האישי, ל-PS4 ול-XBOX ONE ומתוכנן לצאת גם לקונסולות הדור הבא של Sony ו-Microsoft. בישראל הוא מופץ על-ידי עדלי יונייטד.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.