"נס בתא מספר 7" - ביקורת סרט

כל העולם בערך מדבר על "נס בתא מספר 7" – דרמת בית הכלא הטורקית שהפכה ללהיט התורן של נטפליקס בישראל. אז בואו נדבר עליו רגע גם אנחנו.

מתוך "נס בתא מספר 7" | צילום: באדיבות נטפליקס

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!

במרכז סיפורנו – המבוסס על סרט קוריאני באותו השם מ-2013 – ניצב ממו, אב צעיר בעל מוגבלות-שכלית שחי עם סבתו החביבה ובתו הקטנה והאוהבת. ביום בהיר אחד, הוא מואשם ברצח על לא עוול בכפו ונשלח למאסר. כך מתפתחת לה שרשרת אירועים מלודרמטית, טלנובלית ושחוקה, שלא בוחלת באף אמצעי כדי לגרום לכם לבכות על מר גורלו ועל הרוע בעולם.

בקולנוע קיימות מספר שיטות להוציא מאיתנו רגש. רבות מהן תלויות ביצירת אמפתיה שלנו כלפי הנפשות הפועלות – מה שניתן לכנותו בשם כולל כ"רגשות אמפתיים". כדי לייצר רגשות כאלו, סרטים עשויים להשתמש בדרכים שונות ומגוונות, בהן שתיים מרכזיות: הראשונה, בנייה מוקפדת ומדוקדקת של דמות עגולה, בעלת אופי, נפח ותוכן ממשי, שתעורר הזדהות עקב פעולותיה, מחשבותיה, תחושותיה ואלמנטים נוספים (מוטיבים לדוגמה) שנבנים ונחשפים בצורה מחושבת, בהדרגה ובמתינות. זאת הדרך המועדפת עליי.

את הדרך השנייה ניתן לכנות כ"סחטנות רגשית קולנועית" והיא מניפולטיבית, פופוליסטית ומלאכותית. היא תשתמש ללא-הרף במוזיקה נוגה ומלטפת שתכוון אתכם כיצד להרגיש ותציג סיטואציות פשוטות – חסרות רקע נרטיבי ממשי או משמעותי – בהן החלש ומעורר ההזדהות מאוים ונפגע על ידי החזק והאכזר. לבסוף, היא תקנח בשימוש בסמלים סנטימנטליים שכולנו מכירים מחיי היום-היום, למשל: ילדה חמודה בת שש, שהיא כזאת מותק, פשושה ואלוהים כמה בא לנו להגן עליה. זאת דרך זולה, עצלה ובנאלית ליצירת רגש ואני לא אוהב אותה.

מתוך "נס בתא מספר 7" | צילום: באדיבות נטפליקס

כפי שבטח יכולתם לנחש, "נס בתא מספר 7" דוגל מן הסתם בדרך השנייה. לא כל שכן, הוא אף מוסיף חטא על פשע וטבוע בחוסר היגיון סיפורי בסיסי, עליו עוד איכשהו ניתן להבליג לאורך הדרך, עד לסיום המטופש והאבסורדי לחלוטין.

הוא גם מתחקה אחר סרטים דומים ומכוננים בקולנוע האמריקאי של שנות ה-90, בהם: "חומות של תקווה", "גרין מייל" ו"גבר מת מהלך" ויש לו אפילו נגיעה לקלאסיקות משנות ה-70, בהן אי-אפשר שלא למנות את "אקספרס של חצות" או "קן הקוקייה". כולם כמובן מתעלים עליו ברמה אחת לכל הפחות.

אבל מה, "נס בתא מספר 7" איננו אסון מוחלט והוא מצליח להינצל בזכות תביעתו העיקשת לסולידריות חברתית והופעה יפה של השחקן הראשי, אראס בולוט אינמלי, שמכניס מספיק נשמה כדי לשבות את הלב. חשובה ממנו היא מי שמגלמת את בתו, השחקנית הצעירה ניסה סופיה אקסונגר (מקווה שכתבתי את השם נכון), שדמותה מעבירה את המסר המקורי והאקוטי ביותר בסרט: להקשיב לילדים, להאמין בהם, כי בדרכם הם יכולים ללמד אותנו המון.

בסופו של דבר, עבורי "נס בתא מספר 7" הוא סרט זניח שלא אזכור לזמן רב. חוסר ההיגיון בו, מהלכי העלילה הצפויים ברובם, המניפולציות הרגשיות בהן הוא משתמש ללא-הפסק והעובדה כי צפיתי כבר בסרטים דומים לו אך טובים ממנו – אלו פוגעים בו בחומרה ומונעים ממנו להגיע לאיזושהי גדולה. אך אם זה מה שסוחף את כל המדינה בימים אלו, קטונתי, לפחות הלב שלו נמצא במקום הנכון.

דירוג סופי: 60 בקולנוע.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.