טום קרוז מכה שוב: "משימה בלתי אפשרית" החדש מספק בידור קיצי מושלם

היראו מופתעים: "משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות – חלק ראשון" פותח את הקיץ עם אקשן נהדר, גם אם איננו חף מפגמים. ביקורת סרט.

להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו! 

להלן מספר סופרלטיבים על טום קרוז לרגל יום הולדתו ה־61 שנחגג לפני כשבוע: שחקן, מפיק, כוכב, סיינטולוג, ופעלולן בעל נטייה לקפיצות מסכנות חיים ממקומות גבוהים – ביניהם מגדל הבורג' חליפה, מטוס בגובה 7.6 קילומטר, צוקים גבוהים ומשוננים, והספה של אופרה וינפרי.

מאז הסרט הרביעי בסדרת משימה בלתי אפשרית מ־2011, קוד הצללים (Ghost Protocol), הפך שמו של הזיכיון לתו תקן לאיכות קולנועית. קרוז מבטיח בסרטי המותג (שאותם הוא מפיק מאז 1996) את האקשן המהימן, המהוקצע, והגדול ביותר שיש להוליווד להציע. שצף אדרנלין שמוביל לתנועות מתוחות במושב, לקריאות התלהבות, ולפעמים אף לפרצי צחוק מתגלגל.

בא להציל את המצב. טום קרוז והיילי אטוול. מתוך "משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות - חלק ראשון" | צילום: באדיבות פורום פילם

דרך משימה בלתי אפשרית, קרוז מיצב את עצמו כאחד מכוכבי האקשן הגדולים בכל הזמנים, וכאחד מכוכבי הקולנוע האחרונים בדור שרגלו האחת בעולם אנלוגי וזוגתה בעולם דיגיטלי. דגלו של קרוז הוא עשייה קולנועית פרקטית במקום ממוחשבת – כמו פעם – והיא כוללת ביצוע פעלולים מתוכננים למשעי. יש גם שיאמרו שהוא הציל את תעשיית הקולנוע ההוליוודית עם סרטו הקודם, אהבה בשחקים: מאווריק (Top Gun: Maverick), ההמשכון לשובר הקופות מ־1986.

בכורתו תוכננה במקור לקיץ 2019 ונדחתה בשנה עקב צילומיו המורכבים. ואז הגיעה מגפת הקורונה. למרות שמספר סרטים גדולים הושקו לצפייה ביתית במקביל לבכורותיהם בבתי הקולנוע, קרוז לא רצה לשמוע על כך. מעמדו בתעשייה אִפשר לו לשמר את הסרט אקסקלוסיבית בבתי הקולנוע, ובכורתו נדחתה ארבע פעמים נוספות. היה זה הימור שהשתלם.

הסרט הפך להצלחה קופתית וביקורתית אדירה, השני ברשימת הסרטים המכניסים בשנת 2022 אחרי אווטאר: דרכם של המים (Avatar: The Way of Water). מאווריק אף הועמד לשישה פרסי אוסקר, ביניהם פרס הסרט הטוב ביותר. מעטים האמינו שיזכה לכזו אהבה והערכה, ועם זאת הוא הצליח משום שסיפק משהו פשוט שנדמה שכמעט אבד: בילוי קיצי כיף בקולנוע, שעשוי היטב, שמכבד את הקהל, שאינו מבוסס על קומיקס, ושמבקש – בעידננו הדיגיטלי – להיעשות באמצעים פרקטיים ככל שניתן. אתם יודעים: לפי תו התקן הטום קרוזי המחמיר.

וכעת יוצא סרט משימה בלתי אפשרית השביעי, ושמו: נקמת מוות – חלק ראשון (Dead Reckoning – Part One) – הראשון מתוך שניים ששווקו כאקורד הסיום של אית'ן האנט, דמותו של קרוז (אבל – מי יודע). סרטי נקמת מוות בוימו ונכתבו על־ידי כריסטופר מקווארי, במאי ותסריטאי צמד הסרטים הקודמים – אומת הנוכלים (Rogue Nation) מ־2015 והתרסקות (Fallout) מ־2018. ועדיין, קרוז משמש למעשה המאפשר והמוציא לאור של חזון משימה בלתי אפשרית. קרוז, במידה רבה, הוא משימה בלתי אפשרית; אלו הם סרטיו, והוא כוכבם.

עדיין מציל את המצב. מתוך "משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות - חלק ראשון" | צילום: באדיבות פורום פילם

המשימה הנוכחית מפגישה את צוות "משימה בלתי אפשרית" עם "הישות": אינטליגנציה מלאכותית שיצאה מכלל שליטה, ובכך תפסה שליטה סמויה בכול מערכות הדיגיטל העולמיות. "הישות" נמצאת בממשק מתמיד עם כלל מאגרי הידע העולמיים. היא יודעת הכול וחוזה את הכול. עניין זה מבטיח כי בעל השליטה בַ"ישות", אם וכאשר גורם כלשהו יצליח להשיג שליטה בה, יבטיח לעצמו למעשה קלף שליטה בעולם.

השליטה ב"ישות" מושגת באמצעות מפתח מיוחד החצוי לשניים, שאחריו רודפות אין־ספור דמויות שלהן מניעים שונים. זהו למעשה מקגאפין (MacGuffin) שמקדם את העלילה, המזכיר במובנים מסוימים את חוגת הגורל מאינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל (Indiana Jones and the Dial of Destiny) שגם היא חצויה לשניים ומזמנת בעקבותיה מרדף רב־משתתפים.

גרייס (היילי אטוול המצוינת) היא גנבת שסיפורה האישי מסתורי למדי; גבריאל (אסאי מוראלס) הוא שליחה ועושה דברה של "הישות", שבינו ובין האנט היסטוריה עכורה; ופריס (פום קלמנטייף) היא מתנקשת בשירותו של גבריאל, שכאילו נלקחה מסרטי ג'ון וויק (John Wick). לצוות "משימה בלתי אפשרית" חוזרים בנג'י (סיימון פג) ולות'ר (וינג ריימס) כצוות הטכני האלמותי, ואילסה (רבקה פרגוסון) כסוכנת ה־MI6 לשעבר; גם סוחרת הנשק אלנה "האלמנה הלבנה" (ונסה קירבי) חוזרת, ואפילו יוג'ין קיטריג' (הנרי צ'רני), שהופיע בסרט הראשון בסדרה, חוזר כראש ה־CIA ויחידת "משימה בלתי אפשרית".

הצוות. מתוך "משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות - חלק ראשון" | צילום: באדיבות פורום פילם

ישנן ביקורות שלפיהן הסרט איחר את הרכבת בעיסוקו באינטליגנציה מלאכותית. עם זאת, ראוי לזכור שהתסריט נכתב בסביבות 2019-2018, ימי טרום קורונה, כך שבמובנים אחרים הוא הקדים את זמנו. העיסוק באינטליגנציה מלאכותית דווקא מתכתב בהצלחה עם הצייטגייסט (גם אם העיסוק אינו מעמיק): נטייתנו האנושית ללכת סחור־סחור ולאיבוד בין אמת ופוסט־אמת, ניוז ופייק־ניוז, ובין מרחבים אינטרנטיים שנדמים כאין־סופיים ובהם מידע רב מדי שכבר כך סותר את עצמו לבלי די.

עם כלים עכשוויים כמו ChatGPT, DALL-E ו־Midjourney, דיפ־פייק (Deepfake), ובבסיסם רעיון למידת המכונה (Machine Learning) – מקומה של האינטליגנציה המלאכותית מסתמן כהופך נוכח יותר ויותר במרחב ההווה. ומתוכו, אנו מביטים אל העתיד, מדמיינים אותו באור ובחושך. לצד התקוות ישנן החששות מן העתיד. אלו עלולים להתרבות, במיוחד לאור כך שהעתיד ינוהל באופן "אוטומטי" ו"אוטונומי" בידי אינטליגנציות מלאכותיות שלא רק לומדות את עצמן ומחכימות – הן לומדות אותנו ומחכימות.

זהו בסיס עלילתי מעניין, והוא מספק הפתעות וגם פונה בחיוך אל הקונספירטיביים שבינינו. בהדהוד דבריו של הביולוג הוגה הדעות טרנס מקנה: "אני מאמין שהאמת [...] מפחידה בהרבה. [...] אף אחד אינו בשליטה. ממש אף אחד. [...] לא מבינים את מוניקה? לא מבינים את נתניהו? זה בגלל שאף אחד אינו בשליטה. הדברים האלו נשלטים על־ידי משוואות של דינמיקה וכאוס". בנקמת מוות זהו אכן המקרה, ואף גורם אנושי אינו בשליטה (למעט, אולי, "הישות", שיוצרת את משוואות הדינמיקה והכאוס, עושה דרכה אל לב העניינים האנושיים, מתפשטת בתוכם ומשחקת בהם כאוות נפשה).

אף אחד אינו בשליטה. מתוך "משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות - חלק ראשון" | צילום: באדיבות פורום פילם

לתסריט אומנם נטייה לאקספוזיציה ישירה, לעיתים מדי, כך שישנם כמה רגעים מאולצים שבהם דמויות מסבירות זו לזו מה קרה, מה קורה, ומה הולך לקרות. וכמובן שחלק מאירועי האקשן, שלשמם התכנסנו, אינם ניתנים להסבר מניח־דעת לחלוטין במציאותנו הפיזיקלית והפיזיולוגית. חרף אלו השלם גדול מסך חלקיו, ומצאתי כי קל להתמסר להיגיון ה"בלתי אפשרי" של הסרט. בעוד שוברי קופות הוליוודיים עמוסים בדרך כלל באפקטים דיגיטליים שנעשים באולפנים על רקע מסכים אלו ואחרים, במשימה בלתי אפשרית הכול (או לפחות הרוב המוחלט) נעשה באמת, ובדיוק מקצועי ומרשים ביותר. כך ניתנת תחושה של קרקוע.

ישנו סיקוונס מותח ומבדר מאוד שמתרחש בנמל התעופה באבו דאבי; סיקוונס מרדף מכוניות נהדר ברומא, שגורם לסיקוונס מרדף המכוניות באינדיאנה ג'ונס וחוגת הגורל להרגיש כמו זיוף מקרטע מבית דיסני; ויש סיקוונס ארוך ברכבת ובו פעלול מטורף של קרוז קופץ מצוק על אופנוע (פעלול שצולם ביום הראשון של הצילומים למקרה שקרוז ימצא בו את מותו, וייאלצו לבטל את שארית ההפקה). כול סיקוונס אקשן בסרט מתוכנן למשעי, ונבנה ונבנה ונבנה, עד בואו שלו ובואנו שלנו, הקהל, לפורקן. זה אקשן במיטבו.

קרוז ומקווארי ממשיכים להשכיל ולבנות קטעי פעולה ומתח מהוקצעים, ולעיתים מצחיקים מאוד. חלקם מזכירים את גדולי אומני הקולנוע הפיזי והקומי – צ'רלי צ'פלין, באסטר קיטון והארי לויד, שמהם קרוז שאב השראה רבה. הסרט כולו מתובל בהומור שעובד מצוין, בין השאר משום שהוא מודע למופרכותו, ומטרת היוצרים – לספק לבאי הקולנוע מנת בידור הגונה – מושגת בשלמותה.

איזה איש משוגע. מתוך "משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות - חלק ראשון" | צילום: באדיבות פורום פילם

אורכו של הסרט כשעתיים וארבעים, והוא סוחף ואינו מרגיש ארוך. כחלק ראשון מתוך שניים הוא גם מרגיש די שלם ומספק בפני עצמו. קרוז, כרגיל, יודע מה הוא עושה ומספק את הסחורה. והוא עושה זאת מכול ליבו. בול פגיעה נוסף לצוות משימה בלתי אפשרית.

החלק השני של משימה בלתי אפשרית: נקמת מוות עתיד לצאת בקיץ שנה הבאה.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.