"מורביוס": איך סרטים כאלה עדיין קורים?

אנטי-גיבור נוסף מצטרף ליקום ספיידרמן של סוני והפעם מדובר במורביוס הערפד. עם מהלכי עלילה צפויים, אקשן מביש וקלישאות מכל עבר - מדובר בתוצר רע ואפילו מעליב.

בא לכם לזכות בכרטיסים זוגיים לסרטים במתנה? בואו לאינסטגרם שלנו!

יקום ספיידרמן של סוני (Sony) הוא בערך אחד הדברים הכי מטופשים שקרו לאנושות (או לפחות לקולנוע). בפרק זמן של פחות מארבע שנים, היקום המשותף המוזר הזה שאף אחד לא ביקש, הצליח לייצר שלושה סרטים ירודים - כשכל אחד מהם רק גרוע יותר מהשני. עם הכנסות שנאמדות כרגע ביותר מ-1.35 מיליארד דולר (הודות לצמד סרטי ונום), השיקוץ הזה איכשהו הצליח להפוך למכניס ומשתלם למדי עבור האולפן, כך שהוא לא מתכוון לעצור בקרוב - וסרטים אודות קרייבן הצייד ומאדאם ווב כבר בדרך. אבל בחיי, אחרי מורביוס הנורא מישהו כבר חייב לשים לפיאסקו הזה סוף.

האגדה מספרת שבבוקר יום קודר אחד, דוקטור מייקל מורביוס החליט לצאת לאי אפל ומסתורי כדי למשוך אליו עטלפים לניסוי חדשני. כשאחד מחברי הצוות שהובילו אותו לשם יגיד "אני מקווה שהבאת רופא", הוא כמובן ישיב את התשובה הכל-כך לא צפויה, מקורית ומפתיעה, שצריכה להפוך לפאנץ'-ליין - "אני רופא". מוזיקה מגניבה נשמעת, הסכנה בפתח, עטלפים מתקרבים. בום פלאשבק. מייקל מורביוס הוא ילד צעיר במוסד לבני נוער בעלי מוגבלויות, שמכיר חבר חדש בשם קסיאן - והוא נשבע להגן עליו בכל מחיר כי הוא חמוד או משהו. זאת אומרת, עד שהוא הולך מכות כמובן, כי כשזה קורה - אותו קסיאן משתגע פתאום ברמה של להפוך לנבל עתידי.

אני ערפד, ואל תבכי לי ילדה, אבל אני ערפד - ואל תבכי ילדה. מתוך "מורביוס" | באדיבות פורום פילם

זהו בערך הרקע לסרט החדש, אותו ביים דניאל אספינוזה (ילד 44, סימן חיים) וכתבו הצמד (שימו-לב לזה כי גם אני גיליתי רק עכשיו) - מאט סזאמה ובורק שארפלס. המעורבות של השניים האלו קריטית, קודם כל כי בורק כשמו כן הוא - לא-חד (sharpless), בכלל לא חד.

שנית - וזה כל-כך מצחיק אותי עכשיו שחבל לי שאני לא בתחום ביקורות הווידאו כדי שתראו את התגובה - כי השניים מגיעים עם ניסיון עשיר ומפוקפק מאוד בתחום סרטי הערפדים. כלומר, מישהו שם למעלה בסוני חשב לעצמו שלקחת אותם לכתוב סרט על מורביוס הערפד יהיה רעיון טוב כי הם כתבו את דרקולה: ההתחלה (די נו), צייד המכשפות האחרון (אוי לא) ושיא השיאים מלחמת האלים (2016) - שנחשב לאחד הסרטים הגרועים שנוצרו.

ובכן חברות וחברים, בזה הרגע אפשר לחתום את הביקורת וללכת הביתה, כי כשהמוח לא עובד הגוף סובל. אלא שהפתעה: במקרה של סוני כשאין מוח זה בעיקר מצחיק - ומורביוס הוא סרט מצחיק מאוד מכל הסיבות הלא נכונות - צחוק מכמה שהכל בו גרוע, נדוש ושחוק. אם כן, נמשיך.

אפקטים של פוטושופ. ג'ארד לטו מתוך "מורביוס" | באדיבות פורום פילם

הרעה החולה הכי גדולה של מורביוס היא היעדר מקוריות. אבל נדמה לי שלהשתמש בביטוי "היעדר מקוריות" הפך כבר לדבר לא כל-כך מקורי בפני עצמו, אז ארחיב קצת מעבר.

כפי שכתבתי בדיאלוג לדוגמה מהפסקה השנייה - אם אני יודע לנחש מה יהיו התשובות של הדמויות בשיחות שהן מנהלות - אנחנו בבעיה. אם אני יודע לחזות מראש לאן העלילה תלך, כבר מהדקות הראשונות - ניחשתם נכון, אנחנו בבעיה; ואם אחת המנגינות הראשיות נשמעת אשכרה כמו איזה קופי-פייסט אומלל למנגינה מעלייתו של האביר האפל - אז אנחנו כבר לא רק בבעיה, זה גם קצת גובל בפְּלַגְיָאט, הפרת זכויות יוצרים ומה לכל הרוחות עבר על מי שחשב שזה סבבה? בחייאת, בא לי לשלוח אתכם לצפות בסרט רק כדי שתגידו לי שגם אתם שמתם-לב לדמיון.

אבל לצערי הבעיה גדולה יותר וגם עצובה יותר. קודם כל, היא עצובה בגלל ג'ארד לטו, שבאמת כל-כך מנסה ורוצה להיות חלק אינטגרלי מעולם גיבורי העל - ופשוט לא הולך לו. בפעם הראשונה הוא ניסה להיות הג'וקר ביחידת המתאבדים (2016) של דיוויד אייר וכולנו זוכרים איך זה נגמר. עכשיו הוא מנסה שוב ולא ממש באשמתו - דמות האנטי-גיבור שלו פשוט לא מצליחה להשתוות לדמויות רבות מספור שכבר קיבלנו בסרטי קומיקס בעבר.

כשסרטי הז'אנר שולטים בקולנוע ביד כזו רמה - כבר למדנו לצפות מהם ליותר גם כי כבר ראינו ולמדנו שזה לחלוטין אפשרי. אז כשסוני מביאה לנו עוד סרט גנרי עם שטיקים שלא עבדו גם בתחילת שנות האלפיים, זה כבר לא מכעיס, מאכזב או מבאס אותי - זה בעיקר מצחיק אותי שמישהו חשב שטייריס גיבסון (כוכב סרטי מהיר ועצבני) מתאים לגלם בלש קשוח ורציני (מה השלב הבא? לודאקריס כשרלוק הולמס?).

מהיר ובלשי. טייריס גיבסון מתוך "מורביוס" | באדיבות פורום פילם

לא יודע מי זוכרים או מכירים, אבל בסדרת האנימציה של ספיידרמן משנות ה-90 (Spider-Man: The Animated Series) מורביוס היה אחד הנבלים שהכי נחקקו בי. הטרגיות שבסיפור שלו, המלחמה במחלתו הקשה, איבוד אהובתו פלישייה (האלטר אגו של החתולה השחורה) שלא הפסיק להזכיר את שמה, כל אלו הולכים לאיבוד כאן - או נכון יותר לומר, פשוט לא קיימים.

משעשע לחשוב איך סדרת אנימציה לילדים הפגינה יותר עומק ומורכבות (גם אם במגבלותיה שלה) מסרט שהושקעו בו לא-פחות מ-75 מיליון דולרים. אך יותר משזה משעשע, זה בעיקר מצער ומאכזב לדעת עד כמה סוני לא שמה על המעריצים שלה. עד כמה הזלזול שלה באינטליגנציה שלנו חמור ומשמעותי ואנחנו פשוט לא מזיזים לה. טוב היה אילו היא הייתה מחזירה את כל הזכויות על דמויותיה למארוול ופוטרת אותנו כבר מעונשה. כי כשהמושכות מופקדות בידיים של מארוול עצמה כבר ראינו כמה טוב זה יכול להיות.

אוכל להמשיך ולדבר כאן על כמה שהאפקטים גרועים, האקשן מעפן ובחלקים רבים לא-ברור ופשוט כולל ערבוב של חצץ ואבנים (בחיי); יכולתי גם להרחיב על מאט סמית' והדמות הכל-כך מביכה ומגוחכת שהוא מגלם; או לדון על כמה שזה מכעיס שסצנה מהטריילר, בה נצפה גרפיטי עם דמותו של ספיידי, פשוט לא נמצאת בסרט; ואין ספק שגם על ההופעה של ג'ארד האריס אפשר לזרוק מילה או כמה: מתי תבין שאתה שחקן שראוי להרבה יותר מתפקידי משנה עלובים כאלה?

אך במקום כל אלו, אעדיף לסיים עם טעם טוב ואזכור לסצנה היחידה שבאמת שעשעה אותי - ולא גרמה לי רק לגחך מכמה שזה היה גרוע - ובה הוזכר ונום. זה באמת היה מצחיק, ובשונה מכל שאר הסרט אפילו קצת מקורי. אה כן, ויש שתי סצנות במהלך קרדיטים. חסרות-היגיון ומטופשות נורא.

---

אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.