"בית קברות לחיות" - ביקורת סרט

הרימייק החדש של "בית קברות לחיות" הוא סרט אימה שדוגל בגישה שהלוואי שרבים מסרטי הז'אנר ידגלו בה – יצירת דמויות מעוררות אמפתיה לפני הכל.

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!

הסרט מבוסס על ספרו הידוע של סטיבן קינג ומספר על משפחה שעוברת לגור באזור כפרי ומבודד. עד מהרה, הם מגלים לידם בית קברות מסתורי, הטומן בחובו רוע גדול והרבה מעבר לנראה לעין.

צמד הבמאים המתחילים קווין קולש ודניס וידמאייר מבינים שעבור אימה איכותית חשוב לבסס דמויות אמינות וליצור קרבה וחיבה אליהן. על כן, הם מעניקים חשיבות רבה לבת המשפחה, אלי, שמהווה את לב הסיפור.

קל להתחבר לילדים בקולנוע, על אחת כמה וכמה אם הם שחקנים טובים, ואלי בגילומה של השחקנית הצעירה ז'טה לורנס היא כזאת. היא סקרנית, מגלה כישרון בריקוד, אוהבת ודואגת לחתול החמוד שלה צ'רצ' ואפילו תוהה על המשך הקיום לאחר המוות – כבר בגילה הצעיר.

אלו דקויות חינניות שמספיקות כדי לגרום לה להיכנס ללב, והן משמעותיות אף יותר כשחלק מהסרט, גם אם מועט, עוסק בהבדלים בין דת למדע – בין האמונה בהמשך החיים לאחר המוות לבין החשיבה כי כשמתים אין יותר כלום.

הסרט לא מפתח נושאים מעין אלו מספיק וכתוצאה מכך לעיתים מרגיש בוסרי, כי הפוטנציאל העצום שלו לא מגיע לכדי מיצוי. כמו-כן, הניסיון לשלב בין אימה, דרמה וסוגיות אקזיסטנציאליסטיות לפעמים יוצר בלאגן וגם שינוי האופי בין החצי הראשון בסרט למשנהו ניכר מדי.

למרות זאת, האימה עובדת, המשחק בהובלתם של ג'ייסון קלארק, ג'ון לית'גו ואיימי סימץ' רוב הזמן אמין ומשכנע, המסתורין מתעתע ומעלה שאלות רבות ואפילו הסוף – ששונה מסיפור המקור – הוא אפקטיבי ואף אמיץ.

"בית קברות לחיות" הוא בסופו של דבר סרט אימה על התמודדות עם אובדן. עם מסר ברור בנושא (אולי מדי), תמה זו, כשלעצמה, כבר מייחדת אותו ומסייעת לו להתעלות על מגבלות הז'אנר.

דירוג סופי: 70 בקולנוע.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.