חצי שנה אחרי: האם ה-PS VR2 שווה את המחיר?

בפברואר האחרון, סוני (Sony) השיקה את משקפי ה-VR החדשים שלה: ה-PS VR2. כמו בדור הקודם, המשקפיים נועדו לשימוש ב-PS5 בלבד ומצוידים בטכנולוגיה חדשנית, אבל האם הם שווים את המחיר?

ה-PS VR2 | צילום: באדיבות Sony Interactive Entertainment

להטבות בלעדיות, כרטיסים במתנה ועוד הפתעות: הצטרפו לאינסטגרם שלנו! 

בשנת 2023, ההשקעה הנדרשת באתחול ובתפעול של משקפי VR היא פרמטר מהותי לשקול בטרם קנייתם, והיא באה לידי ביטוי באופנים שונים. במקרה הנדון, אין צורך במצלמה או שום מכשור נוסף לאיתור הגוף, אלא רק בחיבור של ה-PSVR2 לקונסולת PS5 קיימת בכבל מסוג USB-C. הדבר מספק חווית שימוש מאוד נוחה - כבל בעל אורך ורסטילי של 4.5 מטר מאפשר שימוש מיידי במשקפיים. בטרם נצלול לשורש העניין, ראוי לציין שישנם משקפי VR אלחוטיים לחלוטין, כמו ה-Meta Quest 2, בעוד שמכשיר הדגל של חברת "ואלב" - ה-Valve Index – דורש לפחות מכשיר חיצוני אחד למעקב, ואינו אלחוטי.

בהשוואה למתחרים, אומר כבר עכשיו כי התמורה ביחס לעלות של ה-PSVR2 ניצבת במקום מכובד באמצע. המשקפיים מצוידים במסכי OLED המציגים תכנים ברזולוציית 4K, וקצב ריענון של עד 120 פריימים לשניה. בפועל, כל הטוב הטכנולוגי מייצר חוויה ויזואלית נהדרת – התמונות חדות, מלאות בצבע, ולעיתים אף נדמות באמת בהישג יד. לרבות הצגים המרשימים, המשקפיים מכילים פונקציית רטט (בדומה לבקר ה-Dualsense) ופיצ'ר של מעקב אחרי תנועת עיניים – תכונה שמיושמות למחצה לבינתיים, בעיקר עבור ניווט בין התפריטים.

משקפי ה-Index מבית Valve. פחות פשוטים, יותר מדויקים | צילום: באדיבות Valve Corporation

נוסף על המשקפיים, גם בקרי השליטה השתכללו ומספקים שלל טריקים. מבחינה עיצובית, הם מזכירים מאוד את השלטים של ה-Meta Quest 2 –עם מבנה עגלגל ונוח שעוטף את הידיים.

מעבר לכך, הטריגרים האדפטיביים ופונקציית הרטט של ה-Dualsense הוטמעו בבקרים, כך שמסופקים רבדים נוספים של פידבק פיזי המתבקש בעולמות ה-VR. נקודה שבה Valve מנצחת את המתחרים, כולל במקרה הנדון, היא יכולת הניטור אחר תנועת האצבעות – למעשה, משקפי ה-Index עושים רפליקציה אותנטית של תנועתן, לעומת בקרי ה-PSVR2 שמזהים רק את ההנחה וההסרה של האצבעות מהכפתורים. לא מדובר בדיל-ברייקר קריטי עבור משחקיות מהנה, אבל באלמנט שראוי לקחת בחשבון.

ועכשיו לחלק הפרקטי באמת: קטלוג המשחקים של המשקפיים מסקרן אך בוסר; אין כמות מספקת של משחקים אקסקלוסיביים של סוני וגם לא תמיכה במשחקים של ה-PS VR המקוריים. ראוי בכל זאת לציין את מה שהוא כנראה גולת הכותרת, Horizon Call of the Mountain, שפותח בשיתוף בין Guerilla Games (המפתחת של יתר משחקי המותג) ל-Firesprite (חברת בת של סוני) .

משחקי הורייזן מתאפיינים בנופים אפיים, אקשן מרהיב, וגיבורה חביבה בשם אלוי. מבלי להתעמק בסיפור, הנרטיב של כותר ה-VR החדש מועבר מנקודת מבטו של ידי ריאס - לוחם Shadow Carja לשעבר (חלק מהאויבים של המשחקים האחרים) - שנאסר על ידי ממלכת השמש. עבור חנינתו, הוא נשלח למסע המפגיש אותו עם דמויות מוכרות, ביניהן אלוי בכבודה ובעצמה.

עולם עוצר נשימה, ב-VR. מתוך Horizon Call of the Mountain | צילום: באדיבות Guerilla Games

במשחק המדובר, חשתי לראשונה בקסם האמיתי שטמון במדיום ה-VR. הוא פותח במנוע Unreal Engine 5, כך שאין פלא שהגרפיקה מרשימה ביותר, עם הרים ומפלים שתענוג להתבונן בהם. לא זו בלבד, חווית הירייה בחץ וקשת מועצמת על ידי הטריגרים והרטט של הבקרים, כאמור, מה שטוען את הקרבות באדרנלין. אי לכך, רוב המשחקיות מתבססת על טיפוס הרים, שגם הוא מהנה (ודורש מאמץ באופן מפתיע) לא-פחות.

משחק נוסף ששווה לנסות הוא סימולטור המרוצים Gran Turismo 7, שהתווסף אליו בעדכון מצב VR. להבחין בכל הפרטים הקטנים של הרכבים, המתפספסים לפעמים על המסך הגדול, זו חוויה לא-פחות ממהפנטת. גם Resident Evil: Village, No Man’s Sky ו-Kayak VR: Mirage בהם התנסיתי הם אמנם משחקים נחמדים, אך לא הצליחו למשוך אותי בחזרה כמו הורייזן (לפחות לא בגרסת ה-VR שלהם).

נדמה כי בסופו של דבר Call of the Mountain הוא מקרה מעניין במיוחד, כייוון שמדובר בקניין המושלם לשילוב בעולמות ה-VR: ניתן לחוש בממדים האמיתיים של מכונות ה'דינוזאורים' – שצעדיהם מתלווים לרטט הנע מהראש ועד הידיים – או לעצור, לנשום עמוק ולהתבונן ביופי הפראי של העולם הפוסט אפוקליפטי. גם מנגנונים אוטומטיים, כמו הרכבת חצים, תורגמו לפעולות ידניות ומהנות.

ועכשיו אפשר לעבוד קצת על סיבולת לב-ריאה מהספה. מתוך Kayak VR: Mirage | צילום: באדיבות Better Than Life

נקודה פחות נעימה, שלבינתיים מהווה קללה גורפת עבור פלטפורמות ה-VR, היא תסמיני הבחילה והסחרחורות שנוטים לצוץ בזמן משחק. בעיקרון, מומלץ לשחק ב-VR לפרקי זמן קצרים ולעיין בהגדרות של כל משחק לצורך מיגור התופעות.

בהורייזן, למשל, ניתן להגדיר את אופן סיבוב המצלמה (רציף או בקפיצות), להוסיף וינייטה שמצמצמת את שדה הראיה, ועוד שלל אפשרויות נוחות שמעדנות את תופעות הלוואי. חיסרון נוסף, מינורי יותר, הוא החסך ברמקול מובנה במכשיר. המשמעות היא שנדרש חיבור אוזניות למשקפיים – חוויה שעשויה פחות להיטיב עם מקרים בהם אין אוזניות טובות בזמינות. כך או אחרת, על אלו שמגיעות בקופסה הייתי מוותר.

חרף מגרעות אלו, עדיין מדובר במשקפיים שמספקים חוויה נהדרת, ולא רק עבור משחקי VR. בזכות מצב הקולנוע (Cinematic Mode), המקרין את הממשק של הפלייסטיישן על מסך דמוי-מקרן, ניתן להשתמש במשקפיים עבור צפייה בטלויזיה וגיימינג בכלל. זו אפשרות מסקרנת עבור משחקים עם ספקטקל קולנועי כמו God Of War: Ragnarok או אפילו צפייה רגועה בנטפליקס.

בשורה התחתונה, ה-PS VR2 הם משקפי מציאות מדומה מוצלחים טכנית, אך עם קטלוג משחקים שבהחלט עוד צריך להבשיל. כך, למרות ההצלחה הטכנולוגית, הדלות הזו, לרבות העובדה שהמשקפיים תומכים בקונסולת ה-PS5 בלבד, מערערים על הנכונות לרכוש אותם לעת עתה.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.