"סאות' פארק: פוסט קורונה - שובה של הקורונה" - ביקורת טלוויזיה: יותר כואב ממצחיק

בספיישל החדש שלה, "סאות' פארק" זונחת חלק ניכר מההומור לטובת מסרים נוקבים על החברה והעולם העכשווי. גם ההתחקות אחר גיבוריה כאנשים מבוגרים מייצרת אי-נוחות ראשונית מסוימת, לצד ההבנה כי משהו באופיה של הסאטירה הוותיקה הולך ומשתנה.

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!

סאות' פארק (South Park) היא ככל הנראה מהסדרות שהושפעו בצורה הקשה ביותר מהקורונה. לאחר שנים ארוכות בהן התרגלו יוצרי הסדרה ליצור פרק בשבוע, הגיעה המגפה ששינתה את העולם והכריחה אותם לעשות חושבים. לא הייתה להם האפשרות לכנס את כל האנימטורים, הכותבים ואנשי ההפקה באותו אולפן קטן שידע לייצר קסמים במשך 24 שנים, לכן טריי פארקר ומאט סטון (היוצרים והמדבבים העיקריים) החליטו לשנות גישה. במקום להמשיך בעונות שנתיות, הם עברו למתכונת של ספיישלים.

כמו-כן, צמד היוצרים חתמו על חוזה עתק בסכום של כ-900 מיליון דולר, במסגרתו הם ייצרו 6 עונות ו-14 סרטים עד לשנת 2027. אף אחד לא ידע מהי משמעותו המדויקת של החוזה המדובר - הרי בסאות' פארק לא מפחדים לנער את הספינה כדי ליצור משהו חדש - וכך, אחרי הספיישל הקודם (פוסט קורונה שמו), התחלנו לכל הפחות לקבל רמזים לקראת העתיד.

קרטמן הוא רב? מתוך "סאות' פארק: פוסט קורונה - שובה של הקורונה" | באדיבות Paramount+

זהו תקציר האירועים עד עכשיו: לאחר שקפצנו 40 שנה קדימה בזמן, וחזינו בעתיד עגום ומאוד תקין-פוליטית לאור שנים של מגפה בלתי-נגמרת, מצבה של חבורת הגיבורים שלנו בכי רע. סטן הוא אלכוהוליסט, קייל לא עזב מעולם את סאות' פארק וקני, שהיה מדען גדול וידוע, מת במהלך המחקר שלו לגלות מה גרם לקורונה. למרבה האירוניה, היחיד שזורח הוא קרטמן - שהפך לרבי ויש לו משפחה יהודית למופת (עוד דרך לדרוך על הפצעים של קייל). בסוף הספיישל הקודם, גילינו שמה שגרם להתדרדרות המגפה זו החברות של הילדים שהתפרקה בגללה. התגלית המרעישה גורמת לסטן וקייל לרצות לחזור בזמן לעבר ולתקן את המצב - וקרטמן, כמו קרטמן, יהיה זה שינסה לעצור אותם בכל מחיר.

דבר שמתברר מיד מהתחלה, הוא שאפשר לשכוח מהימים בהם סאות' פארק הייתה עומדת בפני עצמה בכל פרק או אירוע מיוחד. מעבר לעובדה שהספיישל הנוכחי ממשיך את קודמו, הוא גם מלא באזכורים רלוונטיים לכל פרקיה הקודמים של הסדרה ולצדם גם הספיישלים (חתיכת מעקב אחרי 23 עונות ותוספות), כך שמי שלא נמנים עם מעריציה הוותיקים של הסדרה - ככל הנראה יתקשו ליהנות.

אך מה יגידו המעריצים הוותיקים? בעיני, פארקר וסטון הם עדיין מיוצרי הסאטירה המובילים בעולם הבידור בימים אלה, ומה שיש להם להגיד על הקורונה ועל ההתמודדות שלנו עמה מרתק יותר מכל יצירה עכשווית אחרת בנושא. בעוד סדרות וסרטים ורבים מנסים להשכיח את הקורונה, סאות' פארק לא מפחדת לגעת בשורש העניין. לא זו בלבד, נושאים חמים כמו NFT או ספייס ג'אם: אגדה חדשה השנוא במיוחד על היוצרים, חוטפים גם הם אש ונראה שכמו תמיד יש לסדרה מה לומר על החיים הנוכחיים שלנו בלי לפחד.

קייל וסטן ודכאון קיומי. מתוך "סאות' פארק: פוסט קורונה - שובה של הקורונה" | באדיבות Paramount+

בסופו של דבר, במרבית ימיה סאות' פארק היא מוצר בידורי בן 20 דקות, במסגרתו מועבר סיפור אקטואלי, קצר וקולע ועל הדרך משולב המון הומור. כשהדבר הזה מתנפח ל-60 דקות - ובעצם 120 לצד הספיישל הקודם - נראה שהסדרה מעדיפה יותר מתמיד לספר סיפור אישי על פני בדיחה. הסיפור אמנם טוב ואטרקטיבי, אבל פשוט לא כל-כך מצחיק: אם פעם הייתי רואה פרק בשביל לשאוג מצחוק מול המסך, היום הדברים עובדים אחרת. אולי מתוך כאב אמיתי על המצב בו אנו חיים, כשבכל שנייה וריאנט חדש מאיים להשבית את חיינו, נראה שנכון לעכשיו לא כל-כך משעשע לצמד היוצרים.

למרות המסר הקומי (הצפוי) בסוף הספיישל, סאות' פארק לוקחת את עצמה הרבה יותר ברצינות מבימים עברו. מחד, היא לא מפחדת להשתנות ולהתבגר - כי אחרי הכל, אי-אפשר לעשות את אותו הדבר במשך שנים, לא משנה כמה הדבר הזה הוא מצוין. מאידך, אין לדעת מה צופן העתיד: נראה שהספיישלים החדשים סגורים עלילתית, אין בהם קצוות פתוחים והכל עומד במקומו. עכשיו רק נותר לגלות מה מתכננים פארקר וסטון להמשך - כי למרות הכל, אין יוצרים שאני סומך עליהם שידעו לזקק יצירה סאטירית מצחיקה ושנונה כל-כך כמו השניים האלו.

---

לכל העדכונים החמים, הכתבות והחדשות: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע. לדיונים נוספים והמלצות משלכם ניתן להצטרף גם לקבוצת החברים שלנו. תוכלו גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו באינסטגרם ובפייסבוק או לשלוח הודעה בדוא"ל בכל נושא.