מלחמת הסטרימינג מגיעה לישראל - וכולן רוצות לנצח בה

שוק הסטרימינג הוא ללא-ספק מהנושאים המדוברים ביותר כיום בעולם הטלוויזיה. אם בעבר הדיון בו היה מתגבר רק לעיתים, הקורונה, כהרגלה, עשתה את שלה - וכעת אנו עדים לפריחה מתמדת ולהתעצמות המלחמה בין השירותים השונים על לב הקהל. גם אצלנו בישראל.

---

קורונה, סטרימינג ומה שביניהן

בעוד מקומות תעסוקה רבים חוו משברים עמוקים - וחלקם אף טרם התאוששו - בגזרת התוכן הטלוויזיוני הקורונה משולה למתנה. לאור ההגבלות שהכריחו מאות-מיליוני אנשים ברחבי הגלובוס להישאר בבתים ולהעביר את זמנם אל מול המרקע, רבים מאיתנו החלו לצרוך תוכן בכמות גבוהה, באמצעות הרשמה לשירותי תוכן שונים.

ואולם, גם בטרם תקופת הקורונה, המלחמה על התוכן הלכה וצברה תאוצה משמעותית ברחבי העולם. חברות תוכן רבות החלו ליצור שירותי סטרימינג עצמאיים משלהן, בהן למשל HBO Max, דיסני פלוס, AMC פלוס ו-Peacock, ולצדן - ישנן גם את חברות הטלוויזיה שמנסות לעשות כל שביכולתן כדי להישאר רלוונטיות ב-2022.

במשך שנים רבות, מונופול התוכן הטלוויזיוני היה בידי חברות הכבלים והלוויין בלבד. הן היו האופציות הבלעדיות לצריכת מדיה חדשותית ובידורית, ולכן הן גם הרשו לעצמן לגבות מחירים בלתי-סבירים בעבור חבילות התוכן. לא-פעם, אותן חבילות הוגדרו כאינפלציות בשל תכנים רבים מכפי שרובנו יכולים לצרוך, ובכל זאת בהמון מקרים היה הכרח לשלם על כולם בסכומים מופלגים.

"גמביט המלכה". באדיבות: PHIL BRAY/NETFLIX

במהלך העשור הקודם, המונופול הישראלי החל להיסדק, כשחברות הסלולר סלקום ו-פרטנר השיקו חבילות טלוויזיה מוזלות (99 ש"ח ו-69 ש"ח בהתאמה). בכך הן העלו את הסוגיה הכלכלית של התוכן הטלוויזיוני לשלב גבוה יותר, ועוררו מודעות בקרב הצרכנים ביחס למחיר שנגבה מהם מדי חודש בידי הוט ו-יס.

כעבור זמן קצר, החלה לחלחל ההבנה כי ניתן לקבל את הבשורה של טלוויזיה אינטרנטית ומצומצמת, דבר שהוביל לשינוי בהרגלי הצפייה בקרב חלקים מהציבור. כמו-כן, חשוב להזכיר את המהלך של פרטנר, שחבילת הטלוויזיה שלה כללה מנוי לנטפליקס למשך חצי שנה וללא תשלום נוסף. אותו מהלך העניק הזדמנות להתנסות בשירות טלוויזיה שמתבסס, בחלקו הארי, על שירות סטרימינג חיצוני.

כתוצאה מכך, לצד צמד חברות הסלולר, גם הוט ו-יס השיקו שירותים מוזלים שונים - נקסט TV וסטינג TV בהתאמה - להן ספריית תוכן מצומצמת וחלק מהערוצים הלינאריים המוצעים בשירות המלא של החברה. מחירן של החבילות עומד על כ-29-89 ש"ח בנקסט TV ו-59-99 ש"ח בסטינג TV, אך חרף המחירים המוזלים בהשוואה לשירותים המלאים - החברות פשוט לא הצליחו לייצב עצמן כחלופה רלוונטית.

לצורך העניין, על-פי הנתונים שהגיעו לידינו מספר המנויים לשירות סטינג TV עומד על כ-10,000 לקוחות בלבד (לשירות המלא, יס פלוס, יש כ-200,000 לקוחות), בעוד בנקסט TV סירבו לבקשת המגזין לקבל את מספר הלקוחות המנויים לשירותה המוזל.

שירותי הסטרימינג הישראליים

כוונות לחוד ומציאות לחוד

בפרספקטיבה עכשווית, גם המחירים המוצעים בקרב השירותים המוזלים הישראליים נחשבים כיקרים ביחס לשוק הסטרימינג העולמי. לצורך השוואה ונכון לכתיבה שורות אלו, החבילה היקרה ביותר של נטפליקס (פרימיום), מגיעה לסך של 69 ש"ח מדי חודש וכוללת צפייה באיכות מקסימלית (4K ו-HDR) וצפייה בארבעה מכשירים שונים במקביל.

בשירותים הישראליים, המחירים מגיעים לכמעט פי שניים מן המחיר המוזכר לעיל, כשחלקם לא כוללים את הפונקציות המוצעות בו. מפת המחירים הנוכחית, לאחר הנחות בחודשים הראשונים, היא שבשירותים נקסט TV, סטינג TV וסלקום TV המחיר מגיע לכדי 99 ש"ח (ללא הוספות ממירים נוספים), פרטנר TV גובה 129 ש"ח והמחיר ביס פלוס - שיש לה אמנם יתרונות משלה - אף מגיע לכדי 199-209 ש"ח (פי שלושה). חשוב להוסיף כי כלל המחירים הינם על שירותי טלוויזיה בלבד ואינם כוללים תשתית וספק אינטרנט.

למעט שירותי התוכן המקומיים ומספר מצומצם של שירותי סטרימינג עולמיים וישראליים הזמינים כיום, בארץ התחרות טרם הגיעה לשיאה. בעוד בטריטוריות שונות ברחבי העולם מספר שירותי הסטרימינג הולך ומתרבה (ומוביל לתחרות רצינית בשוק התוכן), בישראל נדמה כי למעט תחרות מחירים קלה ונטישה מסוימת - המצב נותר סטטי.

עם זאת, ניתן להעריך כי התחרות תחל להתעצם כבר בשנה זו. שירות הסטרימינג הפופולרי דיסני פלוס יגיע לארץ בקיץ הקרוב, ולצדו גם HBO Max ואולי אף שירותים נוספים. כך למשל, בימים אלו יוצא לדרך שיתוף-פעולה בין קשת ל-RGE על שירות סטרימינג חדש, שפורסם אודותיו לראשונה ב-TheMarker.

השירות עתיד לכלול ספריית תוכן מקשת, RGE ׁ(המחזיקה בבעלותה ערוצי ספורט 5, ערוץ הילדים ולוגי, ערוץ הכנסת וכן שירות התוכן BIGI), לצד תכני רכש נוספים וצפייה בערוצים לינאריים. כל זאת, על-פי ההערכות, במחיר חודשי שתחיל ב-39 ש"ח לחודש, בהתאם לסוג החבילה.

שירות זה עתיד להוות אלטרנטיבה מסקרנת, ועשוי לשחק תפקיד מרכזי בקרב קהלי ערוצי הספורט, שכיום זמינים בהוט, יס, סלקום ופרטנר בלבד. אם לא די בכך, הוא עשוי לתת לקשת אפשרות לבניית אימפריה כלכלית פרטית, ללא הסתמכות על חברות תוכן אחרות שלא בבעלותה.

בלעדיות היא שם המשחק

חברות הטלוויזיה השונות בונות את חבילות התוכן שלהן ב-VOD ובערוצים לינאריים בעזרת הפקות מקור לצד תכני רכש, כשרובם המכריע של התכנים מסתמך על הפקות מקור של גופים שונים בארץ ומחוצה לה. הסתמכות זו נעשית באמצעות חוזים שנחתמים לאורך תקופה מסוימת המוגדרת מראש, כשלקראת פקיעת מועד החוזה, לרוב הוא מתחדש לתקופת זמן נוספת.

אך על-פי המגמה ההולכת ונבנית, נראה כי גם גופי התוכן השונים מתחילים לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע להמשך ההסכמים מול החברות השונות. החלוצה מבין החברות הללו היא דיסני, שהחלה להוריד מהאוויר את ערוציה במדינות רבות בעולם, בהן ניתן למנות את בריטניה, איטליה, ניו זילנד, סיגנפור, אוסטרליה ואירלנד. נכון לסוף 2021, החברה הודיעה על סגירה של כ-100 ערוצים מטעמה (בהם דיסני, דיסני XD ודיסני ג'וניור).

מהלך זה נועד כמובן לגייס לקוחות חדשים לשירות הסטרימינג דיסני פלוס, באמצעות הפיכת התוכן לבלעדי. ניתן לשער כי גם בישראל, עם הפיכת הפלטפורמה לזמינה, החוזה בין דיסני ישראל לבין חברות הטלוויזיה הישראליות בהן קיימים ערוציה - יפקעו, והערוצים ירדו מהאוויר.

ניסיון לייצר בלעדיות בדיסני. מודעת סגירה של ערוץ דיסני בפיליפינים, אוקטובר 2021. באדיבות: הטוויטר של PhilippinsConcerts@

הכניסה לישראלים בלבד

נקודה נוספת שעומדת לרעת שירותי הסטרימינג המקומיים, היא הגבלת תחום הפעילות שלהן לישראל בלבד. כתוצאה מכך, אם לדוגמה תטוסו לחו"ל ותרצו להשתמש בשירות, תאלצו להוריד שעות רבות של פרקים ותוכן (כשהדבר אפשרי) ולתפוס מקום רב במכשירים הניידים כדי ליהנות מצפייה מחוץ לגבולות הארץ.

לטענת החברות, הן מוגבלות בשל זכויות היוצרים לתכני הרכש שלהן. ניתן לראות את טענה זו חוזרת גם בקרב רשתות תוכן אחרות ברחבי העולם, אך יצירת שירות סטרימינג ישראלי, שיכלול תוכן כחול-לבן ויוצע לעולם אינו דבר מופרך. יכול להיות שהוא אפילו יצבור פופולריות בקרב ישראלים לשעבר המתגוררים בתפוצות, וגם בקרב מי שמתעניינים בתרבות הטלוויזיונית הישראלית.

דוגמה לכך היא שירות הסטרימינג של משה אדרי, Screen IL, שהושק באוגוסט אשתקד ומציע תוכן ישראלי לתושבי חו"ל, בעלות של 20 דולר לחודש (כ-62.50 שקלים) או 220 דולר לשנה (כ-688 שקלים). נוסף על כך, ישנם גם שירותי ChaiFlix ו-Izzy, המציעים טלוויזיה ישראלית לתושבי חוץ בעזרת רכישת תכנים, בין היתר, מהוט, יס, תאגיד השידור הציבורי כאן 11 ונוספים.

שירות הסטרימינג Screen IL. לצפות בתכנים ישראלים בחו"ל | באדיבות Screen IL

אם ברצון החברות הגדולות, הוט ו-יס, להישאר רלוונטיות - עליהן לחשב מסלול מחדש, לעבור הליך מודרניזציה מזורז ולבצע התאמה במחיר, בתוכן ובשירותים המוצעים. אותו הדבר נכון גם לגבי החברות הזולות בשוק, סלקום ופרטנר, שנדמה כי לכל הפחות יצטרכו להוזיל במחיר כדי להישאר בעניינים גם הן. בסופו של דבר, כשמחברים את העלות יחד עם ספק ותשתית אינטרנט, מחירי החבילות שלהן לא רחוקים מהמחירים של חברות הכבלים והלוויין.

לאור המהירות בה העולם מתקדם והצטרפותן של חברות נוספות לשוק הסטרימינג המקומי, אין ספק שאנחנו ניצבים בפני שינוי משמעותי בכל הנוגע לצריכת תוכן בישראל. אם עד היום היינו צורכים בעזרת חברת תוכן מסוימת ומשלמים המון כדי ליהנות מבידור בסיסי, ככל שיצטרפו השנה מתחרות נוספות למרוץ (דיסני פלוס, HBO Max וחברות נוספות שהוזכרו לעיל), ניתן לשער כי נהיה עדים לתמורות גדולות מתמיד. אולי, סוף-סוף, גם נשתחרר משלשלאות שירותי התוכן השמרניים - ונתחיל לשלם על מה שבאמת מעניין אותנו, ועליו בלבד.