"מה אם...?" - ביקורת סדרה: היקום הקולנועי של מארוול יוצא לדרך חדשה

אחרי "וונדה-ויז'ן" ו"לוקי", היקום הקולנועי של מארוול נכנס אל מעמקי המולטיוורס במלוא המרץ. גם אם היא לא תמיד מגשימה את שאיפותיה העצומות, התוצאה היא סדרה מהנה וקלילה שבוודאי תתחבב על המעריצים הוותיקים. "מה אם...?", ביקורת.

לכל העדכונים החמים: הצטרפו אלינו בערוץ הטלגרם החדש של מאה בקולנוע!

מכירים את הרגע הזה שאתם צופים בסרט אהוב עליכם ויודעים לדקלם בו מילה במילה, בעוד העלילה מתקדמת לה באופן לנארי ודי משעמם? מה אם...? (What If...?) משחקת על ציפייה זו רק כדי לעוות את המוכר ביקום של מארוול ולהציג את ההפך המוחלט. ההבטחה המרכזית של הסדרה דומה במהותה לרעיון העומד במרכז הסרט אפקט הפרפר, לפיו הוספה או החסרה של פרט אחד עשויה לשנות את חייך וחיי סובביך מקצה לקצה. אולם כאן, מדובר בשינויים המשפיעים על היקום כולו מאחר וההתמקדות הינה בעיקר במעשיהם של הגיבורים והנבלים המוכרים מהסרטים. אלו שבכוחם לשנות עולמות מקצה לקצה תוך הדגשת הנסיבות שעיצבו את דמותם ואישיותם.

על השינויים הרבים ברב-יקום (Multiverse) ואינסוף האפשרויות שהוא מזמן, מפקח "הצופה" (בקולו של ג'פרי רייט), יישות בין-מימדית בעלת כוח קוסמי, שמפרשת בקולה את המתרחש בסדרה. למרות כוחם העצום של גזע "הצופים" (The Watchers), הם נשבעו שלא להתערב בנעשה ביקומים המקבילים עליהם הם מפקחים - וכלל לא משנה עד כמה נואשים סיכוייהם של הגיבורים המנסים להציל את עולמם. נוכחותם של "הצופים" איננה חדשה ליקום הקולנועי של מארוול, אך תפקידו של "הצופה" הנוכחי, הידוע בקומיקס גם בשם "אווטו" (Uatu), היא שמירה על אחדותם של כל היקומים המקבילים. על אחת כמה וכמה, על המתרחש על פני כדור הארץ.

פגי קרטר כקפטן אמריקה, בערך. מתוך "מה אם...?" | באדיבות דיסני פלוס

הפרקים הראשונים של הסדרה, המתחילה כהרפתקה בעלת אופי אנתולוגי, משרטטים את הקונספט שלה באמצעות שינויים קלים בעלילות המוכרות, שחושפים בתורם תוצאות מרתקות ומרחיקות לכת. כך למשל, מה היה קורה אם פגי קרטר הייתה הופכת לחיילת-על במקום סטיב רוג'רס? או מה אם ט'צאלה הנער (הפנתר השחור) היה נחטף למסע בגלקסיה על ידי יונדו וחבורתו במקום פיטר קוויל (סטאר לורד) הלא-יוצלח? שינויים אלו מדגישים כי למרות קביעותם של הגיבורים בכל היקומים של מארוול, מסתבר ששינוי קל בסדר ובהתרחשות עלול להוביל להשלכות שונות לחלוטין.

בעוד כל פרק בסדרה נמשך כ-30 דקות, היא מצליחה בכל זאת לשמר את תשומת-לבנו על-ידי דילוגי זמן הישר לתוך החלקים העיקריים בסיפורים השונים. כמו-כן, מרבית הפרקים טומנים בחובם לא-מעט הפתעות ואזכורים לסרטים הקודמים ביקום הקולנועי, שמטרתם היא בעיקר להפתיע את המעריצים המושבעים על ידי סטייה מהיצירות הקודמות בסאגה. העונה הראשונה, שהגיעה השבוע לסיומה, משלבת בין מקבץ סיפורים שאינם נחתמים בפרק אחד ולמראית העין לא מתחברים לכדי רצף נרטיבי מפרק לפרק. אך עם התקדמותה, הפרקים המסכמים מגיעים לכדי סיומת אפית ומלאת אקשן ששוזרת את כולם יחדיו.

סגנון אנימציה ייחודי. מתוך "מה אם...?" | באדיבות דיסני פלוס

בהזדמנות זו, יש לציין שסגנון ההנפשה של הסדרה משחזר חלק מן הקטעים האייקונים ביקום הקולנועי ממש אחד לאחד. טכנולוגיית האנימציה הזו עונה לשם Cel-shading, ובכל הנוגע למראה האותנטי של הסרטים לבין אנימציה בסגנון הקומיקס, היא מזכירה במהותה את סגנון משחקי המחשב מבית היוצר של Telltale. כמובן, חרף המאמצים הרבים לא ניתן להשוות בין סגנון האנימציה הנוכחי לזה המורכב של ספיידרמן: ממד העכביש למשל, ששילב באופן די מוצלח בין דמויות עם חיות ומרגשות לבין דימויים ישירים ומיוחדים מעולם הקומיקס.

אלמנט נוסף שתורם לחוויה הסינמטית של הסדרה הוא הדיבוב האיכותי, לו תרמו את קולם הן שחקנים מהקאסט המקורי שהגיעו להופעות אורח, והן שחקנים שמחקים את דמויותיהם באופן אמין למדי. בהקשר זה, אחת מנקודות הציון המרגשות במהלך העונה היא דיבובו של צ'דוויק בוזמן המנוח, שתרם את קולו בפעם האחרונה לדמותו של טצ'אלה. בין היתר, מדובר בסדרה שלא מפחדת להתמודד עם גרסאות יותר אפלות של דמויות ביקום הקולנועי, דבר שמתבטא בפרקים בעלי טון רציני והשלכות בעלות משמעות (אם כי מעת לעת עדיין נוכחות בהם בדיחות ומשפטי מחץ מעת להקלת האווירה).

כן, גם הוא כאן. מתוך "מה אם...?" | באדיבות דיסני פלוס

יותר מכל, ראוי לשבח במיוחד הפרק הרביעי, בו מוצגת גרסה שונה של דוקטור סטריינג', שבמקום לאבד את ידיו מאבד את אהובתו. נסיבות טרגיות אלו מובילות אותו בנתיב אפל יותר מגרסתו ההרואית בסרטים ומזכירות את הנעשה במחזה הטרגי המכונן פאוסט (מאת יוהאן וולפגנג פון גתה), בו הגיבור חותם על עסקה עם השטן בתמורה למוסריותו ונפשו. מעבר לכך, הסדרה עצמה מנסה לשלב ז'אנר שונה בכל פרק, וכך למשל, פרק העוסק בסיפור הישרדות ובז'אנר הזומבים יהיה שונה מסיפור אחר בסגנון ה"שוד המתוחכם".

בשורה התחתונה, מה אם...? היא סדרה מהנה וקלילה. במסגרת פרקיה הקצרים, היא מזכירה לנו סצנות איקוניות בתולדות היקום הקולנועי של מארוול, שעובדו מחדש באנימציה בסגנון קומיקס ודובבו על-ידי חלק ניכר מהשחקנים המקוריים. לאורך תשעת פרקיה השונים, היא מנסה שלא לבזבז זמן ולהתמהמה, ומשתדלת לקפוץ למרכז העניינים בכל פרק, אך במקביל גם לא חותמות את כל עלילותיה ומשאירה פתח לעונה הבאה.

כל פרקיה של "מה אם...?" זמינים לצפייה עכשיו בדיסני פלוס. נכון לכתיבת שורות אלו, השירות טרם הושק בישראל.

---

אתם מוזמנים להצטרף אלינו בקבוצת הפייסבוק הרשמית החדשה של מאה בקולנוע. אם אתם עדיין לא שם, אפשר גם לעקוב אחרינו בעמודי הרשתות החברתיות שלנו בפייסבוק ובאינסטגרם. ניתן גם לשלוח הודעה בדוא"ל לכל הצעה, רעיון או משוב בהם תרצו לשתף.